תשעה באב

בערב תשעה באב אומרים מגילת איכה לאחר תפילת מעריב. בשחרית אומרים קינות (פיוטי אבל על חורבן בית המקדש), ולא מניחים תפילין ולא עוטפים טלית (מניחים אותם במנחה). בתפילת מנחה מוסיפים "נחם" בברכת בונה ירושלים ו"עננו" בברכת שומע תפילה.

בתשעה באב חלים חמישה עינויים כמו ביום כיפור: איסור אכילה ושתייה, איסור רחיצה, איסור סיכת שמן, איסור נעילת נעלי עור, ואיסור יחסי אישות. בנוסף, יושבים על הרצפה או על כיסא נמוך, לא לומדים תורה (חוץ מנושאי אבל) ולא שואלים בשלום חברים.

על פי המסורת, בתשעה באב אירעו חמישה אסונות מרכזיים: נגזרה גזרת המרגלים שדור המדבר לא ייכנס לארץ, חרב בית המקדש הראשון (586 לפנה"ס), חרב בית המקדש השני (70 לספירה), נכבשה ביתר (135 לספירה), ונחרשה ירושלים. גם גירוש ספרד (1492) אירע בתאריך זה.