בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. אֲשֶׁר נָתַן לַשּכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יום וּבֵין לָיְלָה.
Gepriesen seist Du, Herr, unser Gott, König der Welt, der dem Hahn das Verständnis gegeben hat, zwischen Tag und Nacht zu unterscheiden.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. שֶׁלּא עָשנִי גּוי.
Gepriesen seist Du, Herr, unser Gott, König der Welt, der mich nicht als Nichtjuden gemacht hat.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. שֶׁלּא עָשנִי עָבֶד.
Gepriesen seist Du, Herr, unser Gott, König der Welt, der mich nicht als Sklaven gemacht hat.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, גברים אומרים: שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אשָּׁה נשים אומרות: שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ.
Gepriesen seist Du, Herr, unser Gott, König der Welt; Männer sagen: der mich nicht als Frau gemacht hat; Frauen sagen: der mich nach Seinem Willen gemacht hat.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. פּוקֵחַ עִוְרִים.
Gepriesen seist Du, Herr, unser Gott, König der Welt, der den Blinden das Sehvermögen gibt.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים.
Gepriesen seist Du, Herr, unser Gott, König der Welt, der die Nackten bekleidet.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. מַתִּיר אֲסוּרִים.
Gepriesen seist Du, Herr, unser Gott, König der Welt, der die Gefesselten befreit.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. זוקֵף כְּפוּפִים.
Gepriesen seist Du, Herr, unser Gott, König der Welt, der die Gebeugten aufrichtet.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. רוקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם.
Gepriesen seist Du, Herr, unser Gott, König der Welt, der die Erde über den Wassern ausbreitet.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. שֶׁעָשה לִּי כָּל צָרְכִּי.
Gepriesen seist Du, Herr, unser Gott, König der Welt, der mir alle meine Bedürfnisse bereitgestellt hat.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר.
Gepriesen seist Du, Herr, unser Gott, König der Welt, der die Schritte des Menschen lenkt.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. אוזֵר יִשרָאֵל בִּגְבוּרָה.
Gepriesen seist Du, Herr, unser Gott, König der Welt, der Israel mit Kraft umgürtet.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. עוטֵר יִשרָאֵל בְּתִפְאָרָה.
Gepriesen seist Du, Herr, unser Gott, König der Welt, der Israel mit Pracht krönt.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. הַנּותֵן לַיָּעֵף כּחַ.
Gepriesen seist Du, Herr, unser Gott, König der Welt, der dem Müden Kraft gibt.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. הַמַּעֲבִיר שֵׁנָה מֵעֵינַי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי.
Gepriesen seist Du, Herr, unser Gott, König der Welt, der den Schlaf von meinen Augen und den Schlummer von meinen Augenlidern nimmt.
וִיהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ שֶׁתַּרְגִּילֵנוּ בְּתורָתֶךָ. וְדַבְּקֵנוּ בְּמִצְותֶיךָ. וְאַל תְּבִיאֵנוּ לא לִידֵי חֵטְא. וְלא לִידֵי עֲבֵרָה וְעָון. וְלא לִידֵי נִסָּיון. וְלא לִידֵי בִזָּיון. וְאַל תַּשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר הָרָע. וְהַרְחִיקֵנוּ מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע. וְדַבְּקֵנוּ בְּיֵצֶר הַטוב וּבְמַעֲשים טובִים. וְכף אֶת יִצְרֵנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וּתְנֵנוּ הַיּום וּבְכָל יום לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רואֵינוּ. וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טובִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַגּומֵל חֲסָדִים טובִים לְעַמּו יִשרָאֵל.
Und möge es Dein Wille sein, Herr, unser Gott und Gott unserer Väter, dass Du uns an Deine Tora gewöhnst und uns Deinen Geboten verbindest. Bringe uns nicht in Sünde, nicht in Schuld, nicht in Versuchung und nicht in Schande. Lass den bösen Trieb uns nicht beherrschen. Halte uns fern von einem schlechten Menschen und einem schlechten Gefährten. Verbinde uns mit dem guten Trieb und mit guten Taten, und zwinge unsere Triebe, Dir unterworfen zu sein. Gewähre uns heute und jeden Tag Gnade, Güte und Barmherzigkeit in Deinen Augen und in den Augen aller, die uns sehen, und erweise uns wohltuende Gnaden. Gepriesen seist Du, Herr, der Seinem Volk Israel wohltuende Gnade erweist.
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבותַי שֶׁתַּצִּילֵנִי הַיּום וּבְכָל יום מֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים. מֵאָדָם רָע. וּמֵחָבֵר רָע. וּמִשָּׁכֵן רָע. וּמִפֶּגַע רָע. וּמִשּטָן הַמַּשְׁחִית. מִדִּין קָשֶׁה וּמִבַּעַל דִּין קָשֶׁה. בֵּין שֶׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שֶׁאֵינו בֶן בְּרִית.
Möge es Dein Wille sein, Herr, mein Gott und Gott meiner Väter, dass Du mich heute und jeden Tag errettest vor frechen Menschen und vor Frechheit, vor einem bösen Menschen, vor einem schlechten Gefährten, vor einem bösen Nachbarn, vor Unglück, vor dem verderblichen Ankläger, vor einem harten Rechtsstreit und vor einem harten Widersacher, ob er zur Gemeinschaft des Bundes gehört oder nicht.
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיּאמֶר הִנֵּנִי. וַיּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אמַר אֵלֶיךָ. וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת חֲמרו וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּו וְאֵת יִצְחָק בְּנו וַיְבַקַּע עֲצֵי עלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקום אֲשֶׁר אָמַר לו הָאֱלהִים. בַּיּום הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשּא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקום מֵרָחוק. וַיּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פּה עִם הַחֲמור וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם. וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעלָה וַיָּשם עַל יִצְחָק בְּנו וַיִּקַּח בְּיָדו אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. וַיּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיּאמֶר אָבִי וַיּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשּה לְעלָה. וַיּאמֶר אַבְרָהָם אֱלהִים יִרְאֶה לּו הַשּה לְעלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. וַיָּבאוּ אֶל הַמָּקום אֲשֶׁר אָמַר לו הָאֱלהִים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקד אֶת יִצְחָק בְּנו וַיָּשם אתו עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים. וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדו וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחט אֶת בְּנו. וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' מִן הַשָּׁמַיִם וַיּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיּאמֶר הִנֵּנִי. וַיּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַש לו מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלהִים אַתָּה וְלא חָשכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי. וַיִּשּא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעלָה תַּחַת בְּנו. וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקום הַהוּא ה' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּום בְּהַר ה' יֵרָאֶה. וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה' אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם. וַיּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה' כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלא חָשכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ. כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחול אֲשֶׁר עַל שפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר איְבָיו. וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כּל גּויֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקלִי. וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע.
Nach diesen Dingen prüfte Gott Abraham und sprach zu ihm: Abraham, und er sprach: Hier bin ich. Er sprach: Nimm doch deinen Sohn, deinen einzigen, den du liebst, Isaak, und geh ins Land Morija und opfere ihn dort als Brandopfer auf einem der Berge, den Ich dir nennen werde. Da stand Abraham früh am Morgen auf und sattelte seinen Esel und nahm zwei seiner Diener mit sich und seinen Sohn Isaak. Er spaltete Holz zum Brandopfer, machte sich auf und ging zu dem Ort, den Gott ihm bezeichnet hatte. Am dritten Tag erhob Abraham seine Augen und sah den Ort von Weitem. Abraham sprach zu seinen Dienern: Bleibt hier mit dem Esel, und ich und der Knabe wollen dorthin gehen; wir wollen anbeten und dann zu euch zurückkehren. Abraham nahm das Holz des Brandopfers und legte es auf seinen Sohn Isaak, und er nahm in seine Hand das Feuer und das Messer, und sie gingen beide miteinander. Da redete Isaak mit seinem Vater Abraham und sprach: Mein Vater! Und er sprach: Hier bin ich, mein Sohn. Er sprach: Sieh, hier ist das Feuer und das Holz, aber wo ist das Lamm zum Brandopfer? Abraham sprach: Gott wird Sich das Lamm zum Brandopfer ersehen, mein Sohn. So gingen sie beide miteinander. Sie kamen zu dem Ort, den Gott ihm bezeichnet hatte, und Abraham baute dort den Altar und ordnete das Holz und band seinen Sohn Isaak und legte ihn auf den Altar, obenauf das Holz. Abraham streckte seine Hand aus und nahm das Messer, um seinen Sohn zu schlachten. Da rief ihm der Engel des Herrn vom Himmel zu und sprach: Abraham, Abraham! Und er sprach: Hier bin ich. Er sprach: Strecke deine Hand nicht gegen den Knaben aus und tue ihm nichts; denn nun weiß Ich, dass du Gott fürchtest, da du Deinen Sohn, Deinen einzigen, nicht von Mir vorenthalten hast. Abraham erhob seine Augen und sah, und da war hinter ihm ein Widder, der sich mit seinen Hörnern im Gestrüpp verfangen hatte. Abraham ging hin und nahm den Widder und opferte ihn als Brandopfer an Stelle seines Sohnes. Abraham nannte den Namen jenes Ortes: Der Herr wird ersehen; wie man noch heute sagt: Auf dem Berg des Herrn wird es ersehen werden. Der Engel des Herrn rief Abraham ein zweites Mal vom Himmel zu und sprach: Bei Mir Selbst habe Ich geschworen, spricht der Herr: Weil du dieses getan und Deinen Sohn, Deinen einzigen, nicht vorenthalten hast, werde Ich Dich reichlich segnen und Deine Nachkommen sehr mehren wie die Sterne des Himmels und wie den Sand am Meeresufer. Und Deine Nachkommen werden das Tor ihrer Feinde in Besitz nehmen, und in Deinen Nachkommen werden sich alle Völker der Erde segnen, weil du auf Meine Stimme gehört hast. Abraham kehrte zu seinen Dienern zurück, und sie machten sich auf und zogen zusammen nach Beerscheba, und Abraham wohnte in Beerscheba.
ביו"ט אין תפלה זו:
An Feiertagen wird dieses Gebet nicht gesprochen:
רִבּונו שֶׁל עולָם כְּמו שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת רַחֲמָיו לַעֲשות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ וְיָגלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּותֶיךָ. וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ ה' אֱלהֵינוּ בְּמִדַּת הַחֶסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים. וּבְטוּבְךָ הַגָּדול יָשׁוּב חֲרון אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ. וְקַיֶּם לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתורָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ כָּאָמוּר. וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכּר. וְהָאָרֶץ אֶזְכּר.
Herr der Welt, so wie Abraham, unser Vater, sein Mitleid unterdrückte, um Deinen Willen mit ganzem Herzen zu tun, so möge Dein Mitleid Deinen Zorn von uns unterdrücken, und möge Deine Barmherzigkeit über Deine Eigenschaften offenbar werden. Und handle mit uns, Herr, unser Gott, nach der Eigenschaft der Güte und nach der Eigenschaft der Barmherzigkeit. Und in Deiner großen Güte, möge Dein Zorn von Deinem Volk abgewendet werden, von Deiner Stadt, von Deinem Land und von Deinem Erbe. Und erfülle für uns, Herr, unser Gott, das Wort, das Du uns in Deiner Tora durch Moses, Deinen Diener, verheißen hast, wie es heißt: Und Ich werde Meines Bundes mit Jakob gedenken und auch Meines Bundes mit Isaak und auch Meines Bundes mit Abraham werde Ich gedenken, und des Landes werde Ich gedenken.
לְעולָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בְּסֵּתֶר וּמודֶה עַל הָאֱמֶת וְדובֵר אֱמֶת בִּלְבָבו וְיַשְׁכֵּם וְיאמַר: רִבּון כָּל הָעולָמִים לא עַל צִדְקותֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מָה אֲנַחְנוּ מֶה חַיֵּינוּ מֶה חַסְדֵּנוּ מַה צִּדְקֵנוּ מַה יְשְׁעֵנוּ מַה כּחֵנוּ מַה גְּבוּרָתֵנוּ. מַה נּאמַר לְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ הֲלא כָל הַגִּבּורִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלא הָיוּ וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע וּנְבונִים כִּבְלִי הַשכֵּל כִּי רב מַעֲשיהֶם תּהוּ וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶבֶל לְפָנֶיךָ. וּמותַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכּל הָבֶל. אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ. בְּנֵי אַבְרָהָם אהַבְךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּו בְּהַר הַמּורִיָּה. זֶרַע יִצְחָק יְחִידו. שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. עֲדַת יַעֲקב בִּנְךָ בְּכורֶךָ. שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אותו וּמִשּמְחָתְךָ שֶׁשּמַחְתָּ בּו. קָרָאתָ אֶת שְׁמו יִשרָאֵל וִישֻׁרוּן.
Ein Mensch soll stets gottesfürchtig im Verborgenen sein, die Wahrheit anerkennen und die Wahrheit in seinem Herzen sprechen. Und er soll aufstehen und sagen: Herr aller Welten, nicht um unserer Gerechtigkeit willen legen wir unsere Bitten vor Dir nieder, sondern um Deiner großen Barmherzigkeit willen. Was sind wir? Was ist unser Leben? Was ist unsere Güte? Was ist unsere Gerechtigkeit? Was ist unsere Rettung? Was ist unsere Kraft? Was ist unsere Macht? Was können wir vor Dir sagen, Herr, unser Gott und Gott unserer Väter? Fürwahr, alle Mächtigen sind wie nichts vor Dir, die Männer des Ruhms, als wären sie nie gewesen, die Weisen, als wären sie ohne Wissen, und die Verständigen, als wären sie ohne Einsicht, denn das meiste ihrer Werke ist nichtig und die Tage ihres Lebens sind leer vor Dir. Der Vorrang des Menschen vor dem Tier ist nichts, denn alles ist eitel. Aber wir sind Dein Volk, Mitglieder Deines Bundes, Kinder Abrahams, Deines Geliebten, dem Du auf dem Berg Morija geschworen hast, die Nachkommen Isaaks, seines einzigen Sohnes, der auf dem Altar gebunden war, die Gemeinde Jakobs, Deines erstgeborenen Sohnes, den Du um Deiner Liebe zu ihm und Deiner Freude an ihm willen Israel und Jeschurun genannt hast.
לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהודות לְךָ וּלְשַׁבֵּחֲךָ וּלְפָאֶרְךָ וּלְבָרֵךְ וּלְקַדֵּשׁ וְלָתֵת שֶׁבַח וְהודָיָה לִשְׁמֶךָ. אַשְׁרֵינוּ מַה טּוב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּורָלֵנוּ וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ. אַשְׁרֵינוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים עֶרֶב וָבקֶר וְאומְרִים פַּעֲמַיִם בְּכָל יום.
Daher sind wir verpflichtet, Dir zu danken, Dich zu loben, Dich zu verherrlichen, zu segnen, zu heiligen und Deinem Namen Dank und Lob zu sagen. Glücklich sind wir; wie gut ist unser Teil, wie angenehm unser Los und wie schön unser Erbe. Glücklich sind wir, dass wir früh aufstehen und spät bleiben, Abend und Morgen, und täglich zweimal sagen:
שְׁמַע יִשרָאֵל ה' אֱלהֵינוּ ה’ אֶחָד.
Höre, Israel, der Herr ist unser Gott, der Herr ist Einer.
בלחש:
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוד מַלְכוּתו לְעולָם וָעֶד.
Im Flüsterton:
Gepriesen sei der Name Seines ruhmreichen Königreiches immer und ewig.
וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאדֶךָ: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּום עַל לְבָבֶךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: וּקְשַׁרְתָּם לְאות עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטטָפת בֵּין עֵינֶיךָ: וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזות בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:
Und du sollst den Herrn, deinen Gott, lieben mit deinem ganzen Herzen, mit deiner ganzen Seele und mit deiner ganzen Kraft. Und diese Worte, die Ich dir heute gebiete, sollen auf deinem Herzen sein. Und du sollst sie deinen Kindern fleißig einschärfen, und du sollst davon reden, wenn du in deinem Haus sitzt und wenn du auf dem Weg gehst und wenn du dich niederlegst und wenn du aufstehst. Und du sollst sie als Zeichen auf deine Hand binden, und sie sollen als Stirnbänder zwischen deinen Augen sein. Und du sollst sie auf die Türpfosten deines Hauses und auf deine Tore schreiben.
אַתָּה הוּא עַד שֶׁלּא נִבְרָא הָעולָם אַתָּה הוּא מִשֶּׁנִּבְרָא הָעולָם. אַתָּה הוּא בָּעולָם הַזֶּה וְאַתָּה הוּא לָעולָם הַבָּא: קַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְׁמֶךָ וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בְּעולָמֶךָ. וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרִים וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ: ברוּךְ אַתָּה ה', הַמְקַדֵּשׁ אֶת שְׁמו בָּרַבִּים:
Du warst derselbe, bevor die Welt erschaffen wurde; Du bist derselbe, seitdem die Welt erschaffen ist. Du bist derselbe in dieser Welt und Du wirst derselbe in der kommenden Welt sein. Heilige Deinen Namen durch die, die Deinen Namen heiligen, und heilige Deinen Namen in Deiner Welt. Und in Deiner Rettung erhebe und erhöhe unser Horn. Gepriesen seist Du, Herr, der Seinen Namen in den Volksmengen heiligt.
אַתָּה הוּא ה' אֱלהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּבִשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיונִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁון וְאַתָּה הוּא אַחֲרון וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין אֱלהִים: קַבֵּץ קוֶיךָ מֵאַרְבַּע כַּנְפות הָאָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל בָּאֵי עולָם כִּי אַתָּה הוּא הָאֱלהִים לְבַדְּךָ לְכל מַמְלְכות הָאָרֶץ: אַתָּה עָשיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וּמִי בְּכָל מַעֲשי יָדֶיךָ בָּעֶלְיונִים או בַתַּחְתּונִים שֶׁיּאמַר לְךָ מַה תַּעֲשה אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם עֲשה עִמָּנוּ חֶסֶד בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדול שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ. וְקַיֶּם לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ מַה שֶׁכָּתוּב בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם. כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכל עַמֵּי הָאָרֶץ. בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם. אָמַר ה':
Du bist der Herr, unser Gott, im Himmel und auf der Erde und in den höchsten Himmelshimmeln. Du bist wahrhaftig der Erste und Du bist der Letzte, und außer Dir gibt es keinen Gott. Versammle Deine Verstreuten aus den vier Ecken der Erde. Mögen alle Bewohner der Welt erkennen und wissen, dass Du allein Gott über alle Königreiche der Erde bist. Du hast die Himmel und die Erde erschaffen, das Meer und alles, was darin ist, und wer unter allen Werken Deiner Hände, ob himmlisch oder irdisch, kann Dir sagen, was zu tun ist? Unser Vater im Himmel, handle gütig mit uns um Deines großen Namens willen, der über uns ausgerufen ist. Und erfülle für uns, Herr, unser Gott, was geschrieben steht: Zu jener Zeit will Ich euch bringen und zu der Zeit des Sammelns euch. Denn Ich will euch einen Namen und ein Lob machen unter allen Völkern der Erde, wenn Ich eure Gefangenschaft vor euren Augen wende, spricht der Herr.