וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמר:
Und der Herr sprach zu Mose:
וְעָשיתָ כִּיּור נְחשֶׁת וְכַנּו נְחשֶׁת לְרָחְצָה. וְנָתַתָּ אתו בֵּין אהֶל מועֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ. וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם: וְרָחֲצוּ אַהֲרן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם: בְּבאָם אֶל אהֶל מועֵד יִרְחֲצוּ מַיִם וְלא יָמֻתוּ. או בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת. לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לה': וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם וְלא יָמֻתוּ. וְהָיְתָה לָהֶם חָק עולָם. לו וּלְזַרְעו לְדרתָם:
Und du sollst ein Becken aus Bronze machen, mit seinem Gestell auch aus Bronze, zum Waschen; und du sollst es zwischen dem Begegnungszelt und dem Altar aufstellen; und du sollst Wasser hineinschütten; und Aaron und seine Söhne sollen daraus ihre Hände und ihre Füße waschen; wenn sie ins Begegnungszelt eintreten, sollen sie sich mit Wasser waschen, damit sie nicht sterben; oder wenn sie zum Altar treten, um zu dienen, um ein Feueropfer dem Herrn darzubringen; sie sollen ihre Hände und ihre Füße waschen, damit sie nicht sterben; und das soll ihnen eine ewige Satzung sein, ihm und seinen Nachkommen durch ihre Generationen:
וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמר: צַו אֶת אַהֲרן וְאֶת בָּנָיו לֵאמר זאת תּורַת הָעלָה הִיא הָעלָה עַל מוקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּו: וְלָבַשׁ הַכּהֵן מִדּו בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשרו וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשמו אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ: וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְהוצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקום טָהור: וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּו לא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכּהֵן עֵצִים בַּבּקֶר בַּבּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים: אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לא תִכְבֶּה:
Und der Herr redete zu Moses und sprach: Gebiete Aaron und seinen Söhnen und sprich: Dies ist das Gesetz des Brandopfers; es ist das Brandopfer, das auf dem Rost auf dem Altar die ganze Nacht bis zum Morgen brennt, und das Feuer des Altars soll darauf brennend gehalten werden; und der Priester soll sein Leinengewand anziehen und seine Leinenhosen soll er über sein Fleisch anziehen; und er soll die Asche aufheben, zu der das Feuer das Brandopfer auf dem Altar verbrannt hat, und sie neben den Altar legen; und er soll seine Kleider ausziehen und andere Kleider anziehen, und die Asche außerhalb des Lagers an einen reinen Ort tragen; und das Feuer auf dem Altar soll darauf brennend gehalten werden; es soll nicht erlöschen; und der Priester soll jeden Morgen Holz darauf verbrennen, und er soll das Brandopfer darauf ordnen und das Fett der Friedensopfer darauf verbrennen; ein beständiges Feuer soll auf dem Altar brennend gehalten werden; es soll nicht erlöschen:
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתִמְחָל לָנוּ עַל כָּל חַטּאתֵינוּ וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל עֲונותֵינוּ וְתִסְלַח לָנוּ עַל כָּל פְּשָׁעֵינוּ וְתִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ קָרְבַּן הַתָּמִיד שֶׁיְּכַפֵּר בַּעֲדֵנוּ כְּמו שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתורָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבודֶךָ כָּאָמוּר:
Möge es Dein Wille sein, Herr, unser Gott und Gott unserer Väter, dass Du Dich unser erbarmst und uns all unsere Sünden vergibst, all unsere Vergehen sühnst, all unsere Übertretungen verzeihst und das Heilige Haus bald in unseren Tagen neu erbaust, damit wir vor Dir das beständige Opfer darbringen können, das für uns sühnt, wie Du uns in Deiner Tora durch Moses, Deinen Diener, aus dem Mund Deiner Herrlichkeit geschrieben hast, wie gesagt wird:
וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמר: צַו אֶת בְּנֵי יִשרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם. אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחחִי. תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמועֲדו: וְאָמַרְתָּ לָהֶם. זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לה'. כְּבָשים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִים. שְׁנַיִם לַיּום עלָה תָמִיד: אֶת הַכֶּבֶש אֶחָד תַּעֲשה בַבּקֶר. וְאֵת הַכֶּבֶש הַשֵּׁנִי תַּעֲשה בֵּין הָעַרְבָּיִם: וַעֲשירִית הָאֵיפָה סלֶת לְמִנְחָה. בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין: עלַת תָּמִיד הָעֲשיָה בְּהַר סִינַי. לְרֵיחַ נִיחחַ אִשֶּׁה לה': וְנִסְכּו רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶש הָאֶחָד. בַּקּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לה': וְאֵת הַכֶּבֶש הַשֵּׁנִי תַּעֲשה בֵּין הָעַרְבָּיִם. כְּמִנְחַת הַבּקֶר וּכְנִסְכּו תַּעֲשה. אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחחַ לה': וְשָׁחַט אתו עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפנָה לִפְנֵי ה'. וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרן הַכּהֲנִים אֶת דָּמו עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב:
Und der Herr redete zu Moses und sprach: Gebiete den Kindern Israels und sprich zu ihnen: Mein Opfer, Meine Speise für Meine Feueropfer, ein mir angenehmer Duft, sollt ihr sorgfältig zu der für sie bestimmten Zeit Mir darbringen; und du sollst zu ihnen sagen: Dies ist das Feueropfer, das ihr dem Herrn darbringen sollt: zwei einjährige Lämmer ohne Fehler, täglich, als beständiges Brandopfer; das eine Lamm sollst du am Morgen darbringen, und das andere Lamm sollst du in der Abenddämmerung darbringen; und ein Zehntel eines Efa feinen Mehls als Speiseopfer, gemischt mit einem Viertel Hin geschlagenem Öl; es ist das beständige Brandopfer, das am Berg Sinai eingesetzt wurde, als angenehmer Duft, ein Feueropfer dem Herrn; und sein Trankopfer sei ein Viertel Hin für ein Lamm; im Heiligen Ort sollst du ein Trankopfer starken Weines dem Herrn ausgießen; und das andere Lamm sollst du in der Abenddämmerung darbringen; wie das Speiseopfer des Morgens und sein Trankopfer sollst du es darbringen, ein Feueropfer, ein angenehmer Duft dem Herrn; und er soll es auf der Nordseite des Altars vor dem Herrn schlachten; und Aarons Söhne, die Priester, sollen sein Blut ringsherum an den Altar sprenkeln:
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, שֶׁתְּהֵא אֲמִירָה זוּ חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּלֶת וּמְרֻצָּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמועֲדו וּבִמְקומו וּכְהִלְכָתו:
Möge es Dein Wille sein, Herr, unser Gott und Gott unserer Väter, dass diese Rezitation als angemessen, angenommen und wohlgefällig vor Dir angesehen werde, als ob wir das beständige Opfer zu seiner bestimmten Zeit und an seinem Ort und gemäß seinem Gesetz dargebracht hätten:
אַתָּה הוּא ה' אֱלהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבותֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם. כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אותָם עַל יַד משֶׁה נְבִיאֶךָ כַּכָּתוּב בְּתורָתֶךָ: וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה: וְעָשיתָ אתָהּ קְטרֶת רקַח מַעֲשה רוקֵחַ מְמֻלָּח טָהור קדֶשׁ: וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאהֶל מועֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם: וְנֶאֱמַר וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרן קְטרֶת סַמִּים בַּבּקֶר בַּבּקֶר בְּהֵיטִיבו אֶת הַנֵּרות יַקְטִירֶנָּה: וּבְהַעֲלת אַהֲרן אֶת הַנֵּרות בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטרֶת תָּמִיד לִפְנֵי ה' לְדרתֵיכֶם:
Du bist der Herr, unser Gott, vor dem unsere Väter das Räucherwerk der Gewürze verbrannten, als das Heilige Haus stand, wie Du ihnen durch Moses, Deinen Propheten, geboten hast, wie in Deiner Tora geschrieben steht: Und der Herr sprach zu Moses: Nimm dir Gewürze, Stakte, Onyx und Galbanum, Gewürze mit reinem Weihrauch; jedes soll von gleichem Gewicht sein; und du sollst daraus ein Räucherwerk machen, ein Gemisch, das Werk eines Parfümmachers, gesalzen, rein und heilig; und du sollst etwas davon sehr fein zerstoßen und es vor das Zeugnis im Begegnungszelt legen, wo Ich mich mit dir treffen werde; es soll euch hochheilig sein; und es heißt: Und Aaron soll jeden Morgen wohlriechendes Räucherwerk auf ihm verbrennen; wenn er die Lampen putzt, soll er es anzünden; und wenn Aaron die Lampen in der Abenddämmerung aufstellt, soll er es verbrennen, ein beständiges Räucherwerk vor dem Herrn durch eure Generationen:
תָּנוּ רַבָּנָן פִּטּוּם הַקְּטרֶת כֵּיצַד שְׁלשׁ מֵאות וְשִׁשִּׁים וּשְׁמונָה מָנִים הָיוּ בָהּ. שְׁלשׁ מֵאות וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמות הַחַמָּה. מָנֶה לְכָל יום. פְּרַס בְּשַׁחֲרִית וּפְרַס בֵּין הָעַרְבָּיִם. וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כּהֵן גָּדול מְלא חָפְנָיו בְּיום הַכִּפּוּרִים. וּמַחֲזִירָן לְמַכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יום הַכִּפּוּרִים. וְשׁוחֲקָן יָפֶה יָפֶה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַקָּה מִן הַדַּקָּה: וְאַחַד עָשר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ הֵן: א הַצֳּרִי ב וְהַצִּפּרֶן ג הַחֶלְבְּנָה ד וְהַלְּבונָה מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה. ה מר ו וּקְצִיעָה ז שִׁבּלֶת נֵרְדְּ ח וְכַרְכּם מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשר שִׁשָּׁה עָשר מָנֶה. ט הַקּשְׁטְ שְׁנֵים עָשר. י קִלּוּפָה שְׁלשָׁה. יא קִנָּמון תִּשְׁעָה.
Die Rabbiner lehrten: Wie wurde das Räucherwerk zusammengestellt? Dreihundertachtundsechzig Manehs waren darin; dreihundertfünfundsechzig entsprechend den Tagen des Sonnenjahres, ein Maneh für jeden Tag, die Hälfte morgens und die Hälfte abends; und drei zusätzliche Manehs, von denen der Hohepriester am Versöhnungstag Hände voll nahm; und man gab sie am Vorabend des Versöhnungstages in den Mörser zurück und zerstieß sie sehr fein, damit es feiner als fein sei; und elf Gewürze waren darin, und diese sind: 1) Stakte, 2) Onyx, 3) Galbanum, 4) Weihrauch, je siebzig Manehs; 5) Myrrhe, 6) Kassia, 7) Narde, 8) Safran, je sechzehn Manehs; 9) Kostus, zwölf Manehs; 10) aromatische Rinde, drei Manehs; 11) Zimt, neun Manehs:
בּרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא. וְאִם לא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִוַּרְיָן עַתִּיק. מֶלַח סְדומִית רבַע מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא.
Salz von Sodom, ein Viertel; zypriotischen Wein, drei Seahs und drei Kav; und wenn er keinen zypriotischen Wein finden konnte, brachte er alten Weißwein; Sodomitisches Salz, ein Viertel; ein Kraut, das den Rauch aufsteigen lässt, jede Menge:
רַבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אומֵר אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהוּא וְאִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ. וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:
Rabbi Natan der Babylonier sagt: auch eine minimale Menge Jordanharze; und wenn man Honig dazu tat, hat man es untauglich gemacht; und wenn man eines seiner Gewürze wegließ, war man dem Tode schuldig:
רַבָּן שִׁמְעון בֶּן גַּמְלִיאֵל אומֵר הַצֳּרִי אֵינו אֶלָּא שרָף הַנּוטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בּרִית כַּרְשִׁינָה שֶׁשָׁפִין בָּה אֶת הַצִּפּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין שֶׁשׁורִין בּו אֶת הַצִּפּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוד:
Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Die Stakte ist nichts anderes als das Harz, das von den Balsambaumen tropft; Salz von Sodom wurde verwendet, um die Onyx damit abzureiben, um sie schön zu machen; zypriotischer Wein wurde verwendet, um die Onyx darin zu tränken, um sie scharf zu machen; und konnte nicht Urin ihr gut dienen? Aber Urin wird um der Würde willen nicht in den Tempel gebracht:
תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אומֵר כְּשֶׁהוּא שׁוחֵק אומֵר. הָדֵק הֵיטֵב הֵיטֵב הָדֵק. מִפְּנֵי שֶׁהַקּול יָפֶה לַבְּשמִים. פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה. לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ לא שָׁמַעְנוּ:
Es wurde gelehrt: Rabbi Natan sagt: Beim Zerstampfen sprach er: Zerreibe gut, gut zerreibe, weil der Klang gut für die Gewürze ist; wenn er es zur Hälfte zusammenstellte, war es tauglich; zu Dritteln oder Vierteln haben wir nicht gehört:
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה זֶה הַכְּלָל. אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין. וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:
Rabbi Jehuda sagte: Dies ist die allgemeine Regel: Wenn es in seinem richtigen Maß ist, ist es zur Hälfte tauglich; und wenn er eines seiner Gewürze wegließ, war er dem Tode schuldig:
תַּנְיָא בַּר קַפָּרָא אומֵר. אַחַת לְשִׁשִּׁים או לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין:
Es wurde gelehrt: Bar Kappara sagt: Einmal in sechzig oder siebzig Jahren würde der Rest zur Hälfte kommen:
וְעוד תָּנֵי בַּר קַפָּרָא אִלּוּ הָיָה נותֵן בָּהּ קורְטוב שֶׁל דְּבַשׁ אֵין אָדָם יָכול לַעֲמד מִפְּנֵי רֵיחָהּ. וְלָמָה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ. מִפְּנֵי שֶׁהַתּורָה אָמְרָה כִּי כָל שאר וְכָל דְּבַשׁ לא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לה':
Und Bar Kappara lehrte ferner: Wenn man eine kleine Menge Honig dazugäbe, könnte kein Mensch seinen Duft ertragen; und warum mischen sie keinen Honig darunter? Weil die Tora sagt: Denn kein Sauerteig und kein Honig soll als Feueropfer dem Herrn dargebracht werden:
ג”פ ה' צְבָאות עִמָּנוּ מִשגָּב לָנוּ אֱלהֵי יַעֲקב סֶלָה: ג”פ ה' צְבָאות אַשְׁרֵי אָדָם בּוטֵחַ בָּךְ: ג”פ ה' הושִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיום קָרְאֵנוּ: אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסובְבֵנִי סֶלָה: וְעָרְבָה לה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם כִּימֵי עולָם וּכְשָׁנִים קַדְמונִיּות:
Dreimal: Der Herr der Heerscharen ist mit uns; der Gott Jakobs ist unsere Zuflucht, Sela; dreimal: Der Herr der Heerscharen, wohl dem Mann, der Dir vertraut; dreimal: Herr, rette uns; möge der König uns antworten, wenn wir rufen; Du bist mein Versteck; Du bewahrst mich vor Bedrängnis; Du umhüllst mich mit Jubel der Befreiung, Sela; und möge das Opfer Judas und Jerusalems dem Herrn wohlgefällig sein, wie in den Tagen der Vorzeit und wie in früheren Jahren:
אַבַּיֵּי הֲוָה מְסַדֵּר סֵדֶר הַמַּעֲרָכָה מִשְּׁמָא דִּגְמָרָא וְאַלִּבָּא דְאַבָּא שָׁאוּל. מַעֲרָכָה גְדולָה קודֶמֶת לְמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטרֶת. וּמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטרֶת קודֶמֶת לְסִדּוּר שְׁנֵי גִזְרֵי עֵצִים. וְסִדּוּר שְׁנֵי גִזְרֵי עֵצִים קודֵם לְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי. וְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי קודֵם לַהֲטָבַת חָמֵשׁ נֵרות. וַהֲטָבַת חָמֵשׁ נֵרות קודֶמֶת לְדַם הַתָּמִיד. וְדַם הַתָּמִיד קודֵם לַהֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרות. וַהֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרות קודֶמֶת לִקְטרֶת. וּקְטרֶת קודֶמֶת לְאֵבָרִים. וְאֵבָרִים לְמִנְחָה. וּמִנְחָה לַחֲבִתִּין. וַחֲבִתִּין לִנְסָכִין. וּנְסָכִין לְמוּסָפִין. וּמוּסָפִין לְבָזִיכִין. וּבָזִיכִין קודְמִין לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם. שֶׁנֶּאֱמַר. וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים. עָלֶיהָ הַשְׁלֵם כָּל הַקָּרְבָּנות כֻּלָּם:
Abaje ordnete die Reihenfolge des Gottesdienstes gemäß der Überlieferung und gemäß Abba Schaul: Der große Holzstoß kommt vor dem zweiten Stoß für das Räucherwerk; und der zweite Stoß für das Räucherwerk kommt vor der Anordnung der zwei Scheite; und die Anordnung der zwei Scheite kommt vor der Entfernung der Asche vom inneren Altar; und die Entfernung der Asche vom inneren Altar kommt vor der Betreuung der fünf Lampen; und die Betreuung der fünf Lampen kommt vor dem Blut des beständigen Opfers; und das Blut des beständigen Opfers kommt vor der Betreuung der zwei Lampen; und die Betreuung der zwei Lampen kommt vor dem Räucherwerk; und das Räucherwerk kommt vor den Gliedmaßen; und die Gliedmaßen kommen vor dem Speiseopfer; und das Speiseopfer kommt vor den Schaubroten; und die Schaubrote kommen vor den Trankopfern; und die Trankopfer kommen vor den Zusatzopfern; und die Zusatzopfer kommen vor den Becken; und die Becken kommen vor dem beständigen Opfer des Abends; wie gesagt wird: Und er soll das Brandopfer darauf ordnen und das Fett der Friedensopfer darauf verbrennen; auf ihm, vollende alle Opfer vollständig:
אָנָּא בְּכחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה: קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נורָא: נָא גִבּור דּורְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם: בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵם, צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם: חֲסִין קָדושׁ בְּרוב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ: יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ: שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יודֵעַ תַּעֲלוּמות: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוד מַלְכוּתו לְעולָם וָעֶד:
Bitte, durch die Kraft der Größe Deiner rechten Hand, befreie die Gefesselten; nimm das Lied Deines Volkes an, erhebe uns, reinige uns, Ehrwürdiger; bitte, Mächtiger, die, die Deine Einheit suchen, bewahre sie wie den Augapfel; segne sie, reinige sie, erbarme Dich ihrer, möge Deine Gerechtigkeit sie stets belohnen; Starker und Heiliger, mit Deiner großen Güte leite Deine Gemeinde; Einzigartiger und Erhabener, wende Dich Deinem Volk zu, das Deiner Heiligkeit gedenkt; nimm unser Flehen an und höre unser Schreien, Kenner der Geheimnisse; Gepriesen sei der Name Seines ruhmreichen Königreiches immer und ewig:
ביו"ט אין אומרים את התחינה שלאחר סדר הקרבנות:
An einem Feiertag wird das Bittgebet nach der Opferreihenfolge nicht gesprochen:
רִבּון הָעולָמִים. אַתָּה צִוִּיתָנוּ לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמועֲדו וְלִהְיות כּהֲנִים בַּעֲבודָתָם וּלְוִיִּם בְּדוּכָנָם וְיִשרָאֵל בְּמַעֲמָדָם. וְעַתָּה בַּעֲונותֵינוּ חָרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבָטֵל הַתָּמִיד. וְאֵין לָנוּ לא כהֵן בַּעֲבודָתו וְלא לֵוִי בְּדוּכָנו וְלא יִשרָאֵל בְּמַעֲמָדו. לָכֵן יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ. ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ שֶׁיְּהֵא שיחַ שפְתותֵינוּ חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמועֲדו וְעָמַדְנוּ עַל מַעֲמָדו:
Herr der Welten, Du hast uns geboten, das beständige Opfer zu seiner bestimmten Zeit darzubringen und dass die Priester an ihrem Dienst stehen, und die Leviten an ihrer Plattform, und Israel an seiner Station; und nun, wegen unserer Sünden, ist das Heilige Haus zerstört und das beständige Opfer hat aufgehört; und wir haben weder einen Priester an seinem Dienst, noch einen Leviten an seiner Plattform, noch Israel an seiner Station; daher möge es Dein Wille sein, Herr, unser Gott und Gott unserer Väter, dass die Rede unserer Lippen als angemessen, angenommen und wohlgefällig vor Dir angesehen werde, als ob wir das beständige Opfer zu seiner bestimmten Zeit dargebracht und an seiner Station gestanden hätten:
לר”ח:
Für Rosch Chodesch:
וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עלָה לה', פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִים: וּשְׁלשָׁה עֶשרנִים סלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַפָּר הָאֶחָד, וּשְׁנֵי עֶשרנִים סלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לָאַיִל הָאֶחָד: וְעִשּרן עִשּרון סלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַכֶּבֶש הָאֶחָד, עלָה רֵיחַ נִיחחַ אִשֶּׁה לה': וְנִסְכֵּיהֶם, חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר, וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל, וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶש יָיִן, זאת עלַת חדֶשׁ בְּחָדְשׁו לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: וּשעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לה', עַל עלַת הַתָּמִיד יֵעָשה וְנִסְכּו:
Und an den Anfängen eurer Monate sollt ihr dem Herrn ein Brandopfer darbringen: zwei junge Stiere, einen Widder, sieben einjährige Lämmer ohne Fehler; und drei Zehntel feinen Mehls als Speiseopfer, mit Öl gemischt, für jeden Stier; und zwei Zehntel feinen Mehls als Speiseopfer, mit Öl gemischt, für den einen Widder; und ein Zehntel feinen Mehls als Speiseopfer, mit Öl gemischt, für jedes Lamm; ein Brandopfer, ein angenehmer Duft, ein Feueropfer dem Herrn; und ihre Trankopfer sollen ein halbes Hin Wein für einen Stier, ein Drittel Hin für den Widder und ein Viertel Hin für jedes Lamm sein; dies ist das Brandopfer jedes Monats durch die Monate des Jahres; und ein männlicher Ziegenbock als Sündopfer dem Herrn, er soll neben dem beständigen Brandopfer und seinem Trankopfer dargebracht werden:
אֵיזֶהוּ מְקומָן שֶׁל זְבָחִים. קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפון. פָּר וְשעִיר שֶׁל יום הַכִּפּוּרִים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפון וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפון וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל בֵּין הַבַּדִּים וְעַל הַפָּרכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב. מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכָּבֶת. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁופֵךְ עַל יְסוד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצון אִם לא נָתַן לא עִכֵּב:
Was ist der Ort der Opfer? Die hochheiligen Opfer: ihre Schlachtung findet im Norden statt; der Stier und der Ziegenbock des Versöhnungstages: ihre Schlachtung findet im Norden statt, und das Auffangen ihres Blutes in einem Dienstgefäß findet im Norden statt, und ihr Blut erfordert Besprengen zwischen den Stangen, an dem Vorhang und am goldenen Altar; eine Auslassung dieser Besprengungen macht es untauglich; das verbleibende Blut goss er an die westliche Basis des äußeren Altars; wenn er es nicht ausgoss, machte es das nicht untauglich:
פָּרִים הַנִּשרָפִים וּשעִירִים הַנִּשרָפִים. שְׁחִיטָתָן בַּצָּפון וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפון וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל הַפָּרכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב. מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכָּבֶת. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁופֵךְ עַל יְסוד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצון. אִם לא נָתַן לא עִכֵּב. אֵלּוּ וָאֵלּוּ נִשרָפִין בְּבֵית הַדָּשֶׁן:
Die Stiere, die verbrannt werden, und die Ziegenböcke, die verbrannt werden: ihre Schlachtung findet im Norden statt, und das Auffangen ihres Blutes in einem Dienstgefäß findet im Norden statt, und ihr Blut erfordert Besprengen an dem Vorhang und am goldenen Altar; eine Auslassung dieser Besprengungen macht es untauglich; das verbleibende Blut goss er an die westliche Basis des äußeren Altars; wenn er es nicht ausgoss, machte es das nicht untauglich; sowohl diese als auch jene werden an dem Ort der Asche verbrannt:
חַטּאת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד. אֵלּוּ הֵן חַטּאת הַצִּבּוּר. שעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשֶׁל מועֲדות שְׁחִיטָתָן בַּצָּפון וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפון וְדָמָן טָעוּן אַרְבַּע מַתָּנות עַל אַרְבַּע קְרָנות. כֵּיצַד. עָלָה בַכֶּבֶשׁ וּפָנָה לַסּובֵב וּבָא לו לְקֶרֶן דְּרומִית מִזְרָחִית. מִזְרָחִית צְפונִית. צְפונִית מַעֲרָבִית. מַעֲרָבִית דְּרומִית. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁופֵךְ עַל יְסוד דְּרומִי. וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים. לְזִכְרֵי כְהֻנָּה. בְּכָל מַאֲכָל. לְיום וָלַיְלָה עַד חֲצות:
Die Gemeinschafts- und Einzelsündopfer, das sind die Gemeinschaftssündopfer: die Ziegenböcke von Rosch Chodesch und der Feiertage; ihre Schlachtung findet im Norden statt, und das Auffangen ihres Blutes in einem Dienstgefäß findet im Norden statt, und ihr Blut erfordert vier Besprengungen an den vier Ecken; wie so? Er bestieg die Rampe und wandte sich dem umlaufenden Sims zu und kam zur Südostecke, der Nordostecke, der Nordwestecke, der Südwestecke; das verbleibende Blut goss er an die südliche Basis; und sie werden innerhalb der Vorhänge von männlichen Priestern mit jeglicher Zubereitung gegessen, einen Tag und eine Nacht bis Mitternacht:
הָעולָה קדֶשׁ קָדָשִׁים. שְׁחִיטָתָהּ בַּצָּפון וְקִבּוּל דָּמָהּ בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפון. וְדָמָהּ טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנות שֶׁהֵן אַרְבַּע. וּטְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ וְכָלִיל לָאִשִּׁים:
Das Brandopfer ist hochheilig; seine Schlachtung findet im Norden statt, und das Auffangen seines Blutes in einem Dienstgefäß findet im Norden statt, und sein Blut erfordert zwei Besprengungen, die vier sind; und es erfordert Enthäutung, Zerlegung und vollständiges Verbrennen:
זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וַאֲשָׁמות. אֵלּוּ הֵן אֲשָׁמות. אֲשַׁם גְּזֵלות. אֲשַׁם מְעִילות. אֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה. אֲשַׁם נָזִיר. אֲשַׁם מְצרָע. אָשָׁם תָּלוּי. שְׁחִיטָתָן בַּצָּפון וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפון. וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנות שֶׁהֵן אַרְבַּע. וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים. לְזִכְרֵי כְהֻנָּה. בְּכָל מַאֲכָל. לְיום וָלַיְלָה עַד חֲצות: הַתּודָה וְאֵיל נָזִיר קָדָשִׁים קַלִּים. שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקום בָּעֲזָרָה. וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנות שֶׁהֵן אַרְבַּע. וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר. לְכָל אָדָם. בְּכָל מַאֲכָל. לְיום וָלַיְלָה עַד חֲצות: הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוצֵא בָהֶם. אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכּהֲנִים לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם:
Die Gemeinschaftsfriedensopfer und Schuldopfer, das sind die Schuldopfer: Schuldopfer für Raub, Schuldopfer für missbräuchliche Verwendung heiliger Dinge, Schuldopfer für eine verlobte Sklavin, Schuldopfer eines Nasiräers, Schuldopfer eines Aussätzigen, bedingtes Schuldopfer; ihre Schlachtung findet im Norden statt, und das Auffangen ihres Blutes in einem Dienstgefäß findet im Norden statt, und ihr Blut erfordert zwei Besprengungen, die vier sind; und sie werden innerhalb der Vorhänge von männlichen Priestern mit jeglicher Zubereitung gegessen, einen Tag und eine Nacht bis Mitternacht; das Dankopfer und der Widder eines Nasiräers sind leichtheilig; ihre Schlachtung findet überall im Vorhof statt, und ihr Blut erfordert zwei Besprengungen, die vier sind; und sie werden in der ganzen Stadt von jeder Person mit jeglicher Zubereitung gegessen, einen Tag und eine Nacht bis Mitternacht; was von ihnen getrennt ist, ist wie sie, außer dass das Getrennte von den Priestern, ihren Frauen, ihren Kindern und ihren Dienern gegessen wird:
שְׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים. שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקום בָּעֲזָרָה. וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנות שֶׁהֵן אַרְבַּע. וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר. לְכָל אָדָם. בְּכָל מַאֲכָל. לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד: הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוצֵא בָהֶם. אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכּהֲנִים לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם:
Friedensopfer sind leichtheilig; ihre Schlachtung findet überall im Vorhof statt, und ihr Blut erfordert zwei Besprengungen, die vier sind; und sie werden in der ganzen Stadt von jeder Person mit jeglicher Zubereitung gegessen, zwei Tage und eine Nacht; was von ihnen getrennt ist, ist wie sie, außer dass das Getrennte von den Priestern, ihren Frauen, ihren Kindern und ihren Dienern gegessen wird:
הַבְּכור וְהַמַּעֲשר וְהַפֶּסַח קָדָשִׁים קַלִּים. שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקום בָּעֲזָרָה. וְדָמָן טָעוּן מַתָּנָה אֶחָת. וּבִלְבָד שֶׁיִּתֵּן כְּנֶגֶד הַיְסוד. שִׁנָּה בַאֲכִילָתָן. הַבְּכור נֶאֱכָל לַכּהֲנִים. וְהַמַּעֲשר לְכָל אָדָם. וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר. בְּכָל מַאֲכָל. לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד: הַפֶּסַח אֵינו נֶאֱכָל אֶלָּא בַלַּיְלָה. וְאֵינו נֶאֱכָל אֶלָּא עַד חֲצות. וְאֵינו נֶאֱכָל אֶלָּא לִמְנוּיָיו. וְאֵינו נֶאֱכָל אֶלָּא צָלִי:
Die Erstgeburt, der Zehnte und das Pessachopfer sind leichtheilig; ihre Schlachtung findet überall im Vorhof statt, und ihr Blut erfordert eine einzige Besprengelung, vorausgesetzt, sie wird gegenüber der Basis angebracht; ihr Verzehr unterscheidet sich: die Erstgeburt wird von Priestern gegessen und der Zehnte von jeder Person, und sie werden in der ganzen Stadt von jeder Person mit jeglicher Zubereitung gegessen, zwei Tage und eine Nacht; das Pessachopfer wird nur in der Nacht gegessen, und nur bis Mitternacht, und nur von denen, die dafür eingeschrieben sind, und nur geröstet:
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אומֵר. בִּשְׁלשׁ עֶשרֵה מִדּות הַתּורָה נִדְרֶשֶׁת:
Rabbi Jischmael sagt: Die Tora wird durch dreizehn Grundsätze ausgelegt:
א מִקַּל וָחמֶר.
1) Aus einem Schluss vom Leichteren auf das Schwerere.
ב וּמִגְּזֵרָה שָׁוָה.
2) Aus einer Analogie des Ausdrucks.
ג מִבִּנְיַן אָב מִכָּתוּב אֶחָד. וּמִבִּנְיַן אָב מִשְּׁנֵי כְתוּבִים.
3) Aus einem Paradigma, das aus einem einzigen Vers abgeleitet ist, und aus einem Paradigma, das aus zwei Versen abgeleitet ist.
ד מִכְּלָל וּפְרָט.
4) Aus einem allgemeinen Grundsatz, dem ein besonderes Detail folgt.
ה וּמִפְּרָט וּכְלָל.
5) Aus einem besonderen Detail, dem ein allgemeiner Grundsatz folgt.
ו כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל. אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט.
6) Ein allgemeiner Grundsatz, ein besonderes Detail und ein allgemeiner Grundsatz: Man kann nur das ableiten, was dem besonderen Detail ähnlich ist.
ז מִכְּלָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָט. וּמִפְּרָט שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְלָל.
7) Aus einem allgemeinen Grundsatz, der ein besonderes Detail benötigt, und aus einem besonderen Detail, das einen allgemeinen Grundsatz benötigt.
ח כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד. לא לְלַמֵּד עַל עַצְמו יָצָא. אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּו יָצָא.
8) Alles, was in einer allgemeinen Kategorie stand und herausgegriffen wurde, um etwas zu lehren, wurde nicht herausgegriffen, um nur über sich selbst zu lehren, sondern um über die gesamte allgemeine Kategorie zu lehren.
ט כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעון טעַן אֶחָד שֶׁהוּא כְעִנְיָנו. יָצָא לְהָקֵל וְלא לְהַחֲמִיר.
9) Alles, was in einer allgemeinen Kategorie stand und herausgegriffen wurde, um eine Sache in seiner eigenen Kategorie zu behandeln, wurde herausgegriffen, um zu erleichtern, nicht um zu erschwernn.
י כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעון טעַן אַחֵר שֶׁלּא כְעִנְיָנו. יָצָא לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר.
10) Alles, was in einer allgemeinen Kategorie stand und herausgegriffen wurde, um eine andere Sache zu behandeln, die nicht in seiner eigenen Kategorie ist, wurde herausgegriffen, um zu erleichtern und zu erschweren.
יא כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִדּון בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ. אִי אַתָּה יָכול לְהַחֲזִירו לִכְלָלו עַד שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ הַכָּתוּב לִכְלָלו בְּפֵרוּשׁ.
11) Alles, was in einer allgemeinen Kategorie stand und herausgegriffen wurde, um als neue Angelegenheit behandelt zu werden, kann man nicht in seine allgemeine Kategorie zurückgeben, es sei denn, der Vers gibt es ausdrücklich in seine allgemeine Kategorie zurück.
יב דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנו. וְדָבָר הַלָּמֵד מִסּופו.
12) Eine Sache, die aus ihrem Kontext abgeleitet wird, und eine Sache, die aus ihrem Schluss abgeleitet wird.
יג וְכֵן נ"א וְכַאן שְׁנֵי כְתוּבִים הַמַּכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה. עַד שֶׁיָּבוא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם:
13) Und ebenso zwei Verse, die einander widersprechen, bis ein dritter Vers kommt und zwischen ihnen vermittelt:
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עולָם וּכְשָׁנִים קַדְמונִיּות:
Möge es Dein Wille sein, Herr, unser Gott und Gott unserer Väter, dass das Heilige Haus bald in unseren Tagen wiederaufgebaut werde, und gewähre uns unseren Anteil an Deiner Tora; und dort werden wir Dir in Ehrfurcht dienen wie in den Tagen der Vorzeit und wie in früheren Jahren:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. [אמן]
Möge Sein großer Name verherrlicht und geheiligt werden; [Amen]
בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
In der Welt, die Er nach Seinem Willen erschaffen hat, und möge Er Sein Königreich begründen in eurer Lebenszeit und in euren Tagen und in der Lebenszeit des ganzen Hauses Israel, schnell und bald, und sagt: Amen.
[אמן, יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא]
[Amen, möge Sein großer Name gepriesen sein immer und in alle Ewigkeit]
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא: יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא. בְּרִיךְ הוּא. בריך הוא. [אמן]
Möge Sein großer Name gepriesen sein immer und in alle Ewigkeit; möge er gepriesen, gerühmt, verherrlicht, erhöht, erhaben, geehrt, erhoben und gelobt werden, der Name des Heiligen, gepriesen sei Er; Gepriesen sei Er; [Amen]
לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן. [אמן]
Über alle Segnungen und Lobgesänge, Lobpreisungen und Tröstungen hinaus, die in der Welt gesprochen werden; und sagt: Amen; [Amen]
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן. וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן. וְעַל כָּל מַאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא. דִּי בְאַתְרָא קַדִּישָׁא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמִין וְחַיִּין אֲרִיכִין וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וּפֻרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן. [אמן]
Für Israel und für die Rabbiner, und für ihre Schüler, und für alle Schüler ihrer Schüler, und für alle, die Tora-Studium betreiben, ob an diesem heiligen Ort oder an jedem anderen Ort; möge für sie und für euch reicher Friede, Gnade, Güte, Barmherzigkeit, langes Leben, reichliche Nahrung und Erlösung von ihrem Vater im Himmel und auf der Erde sein; und sagt: Amen; [Amen]
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן. [אמן]
Möge es reichen Frieden vom Himmel und Leben für uns und für ganz Israel geben; und sagt: Amen; [Amen]
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. [אמן]
Er, der Frieden in Seinen Höhen stiftet, möge Er Frieden über uns und über ganz Israel stiften; und sagt: Amen; [Amen]