העמידה: מדריך מלא לתפילת העמידה

העמידה (מילולית 'עמידה') היא התפילה המרכזית בכל תפילה יהודית. נקראת גם שמונה עשרה (מתייחס למספר הברכות המקורי) או פשוט 'התפילה', היא נאמרת שלוש פעמים ביום בעמידה ופונים לירושלים. העמידה נחשבת לחלק החשוב ביותר בכל תפילה - אם אתם יכולים להתפלל רק דבר אחד, זו צריכה להיות העמידה.

עמידת החול מכילה 19 ברכות מחולקות לשלושה חלקים: 1. שבח (3 ברכות ראשונות): הכרה בגדולת ה', גבורתו וקדושתו. 2. בקשות (13 ברכות אמצעיות): בקשת דעת, תשובה, סליחה, גאולה, רפואה, פרנסה, קיבוץ גלויות, משפט, נגד כופרים, לצדיקים, ירושלים, משיח ושתפילות תישמענה. 3. הודיה (3 ברכות אחרונות): הודיה, תפילה לעבודת המקדש ושלום. בשבת ובחגים, החלק האמצעי מוחלף בברכה אחת על קדושת היום.

לפני העמידה, הכינו את עצמכם מנטלית. התלמוד מלמד שחסידים הראשונים היו שוהים שעה לפני התפילה לכוון את ליבם לה'. מצאו מקום קבוע להתפלל אם אפשר. הסירו הסחות דעת - כבו את הטלפון. צעדו שלושה צעדים אחורה ואז שלושה קדימה, כאילו ניגשים למלך. עמדו עם רגליים צמודות, פונים לירושלים (מזרח ברוב המדינות המערביות).

השתחוו בארבע נקודות במהלך העמידה: בתחילת וסוף הברכה הראשונה (אבות), ובתחילת וסוף ברכת ההודיה (מודים). כופפו ברכיים כשאומרים 'ברוך', השתחוו ב'אתה', והתיישרו כשאומרים את שם ה'. החזיקו רגליים צמודות לאורך כל הזמן, כמו מלאכים. אמרו בשקט - השפתיים צריכות לנוע אך רק אתם צריכים לשמוע. בסוף, צעדו שלושה צעדים אחורה תוך השתחוויה שמאלה, ימינה ולמרכז.

העמידה דורשת כוונה. לכל הפחות, התרכזו במהלך הברכה הראשונה - אם המחשבה נדדה, יש אומרים לחזור. באופן אידיאלי, הבינו מה אתם אומרים לאורך כל הזמן. חשבו על העמידה לפני ה'. אם קשה להתרכז, לפחות כוונו שאתם מקיימים את מצוות התפילה. התחילו עם ברכה אחת בכל פעם ובנו הלאה.

ניתן להוסיף תפילות אישיות בתוך הברכות המתאימות - תפילות לבריאות בברכת הרפואה, לפרנסה בברכת הפרנסה וכו'. לפני הברכה האחרונה, יש מקום מיועד להוסיף כל בקשה אישית. רבים מוסיפים 'אלוקי נצור' אחרי העמידה - תפילה אישית המבקשת מה' לשמור את הלשון מרע.

במניין, אחרי העמידה השקטה, שליח הציבור חוזר על העמידה בקול. חזרה זו כוללת קדושה, תפילה של תגובות המשבחת את קדושת ה'. במהלך החזרה, הקשיבו בתשומת לב וענו 'אמן' אחרי כל ברכה. חזרת העמידה מאפשרת למי שאינו יכול להתפלל בעצמו לצאת ידי חובתו על ידי הקשבה ותגובה.