מדריך להלל: מזמורי הלל

הלל הוא אוסף של שישה מזמורי תהילים (קיג-קיח) הנאמרים כשירי הלל והודיה לה'. המילה 'הלל' באה מהשורש העברי שמשמעותו 'לשבח'. מזמורים אלו הושרו על ידי הלויים בבית המקדש וממשיכים להיאמר באירועים שמחים בהם אנו חוגגים את ניסי ה' וישועתו.

הלל שלם כולל את כל ששת המזמורים ונאמר ב: שני הימים הראשונים של פסח (יום אחד בישראל), שבועות, כל ימי סוכות, שמיני עצרת/שמחת תורה, וכל שמונת ימי חנוכה. חצי הלל (עם השמטת שני קטעים) נאמר ב: ראש חודש, ששת הימים האחרונים של פסח, ויום העצמאות (בחלק מהקהילות).

ההלל מתחיל בברכה ('לקרוא את ההלל' או 'לגמור את ההלל') ומסתיים בברכה. ששת המזמורים הם: תהילים קיג (הללויה, הללו עבדי ה'), תהילים קיד (בצאת ישראל ממצרים), תהילים קטו (לא לנו ה' לא לנו כי לשמך תן כבוד), תהילים קטז (אהבתי כי ישמע ה' את קולי), תהילים קיז (הללו את ה' כל גויים - המזמור הקצר ביותר), תהילים קיח (הודו לה' כי טוב).

הלל נאמר בעמידה, מכיוון שהוא נחשב כעדות לגדולת ה'. הוא נאמר בשחרית, אחרי העמידה ולפני קריאת התורה. עם מניין, פסוקים מסוימים חוזרים בתגובה. אם מתפללים לבד, פשוט אומרים את כל הטקסט. הברכה לפני הלל צריכה להיאמר רק אם אומרים את ההלל השלם (או בראש חודש לפי חלק מהמנהגים).

אנו אומרים רק חצי הלל בששת הימים האחרונים של פסח מכיוון שהמצרים טבעו בים בזמן זה. המדרש מלמד שה' השתיק את המלאכים שרצו לשיר, ואמר 'מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?' זה מלמד אותנו למתן את שמחתנו כשהיא באה על חשבון סבל של אחרים.

בליל פסח, ההלל מחולק לשני חלקים במהלך הסדר. שני המזמורים הראשונים (קיג-קיד) נאמרים לפני הסעודה, וארבעת הנותרים (קטו-קיח) נאמרים אחריה. סידור ייחודי זה מחבר את סיפור יציאת מצרים הנאמר במגיד עם שירי ההלל, והופך את ההלל לחלק מהסיפור ולא לתפילה נפרדת.