מדריך מלא לקידוש: ברכה על יין השבת

קידוש (מילולית 'הקדשה') הוא הברכה הנאמרת על יין לקדש את השבת והחגים היהודיים. הוא מצהיר על קדושת היום ומקיים את המצווה התורנית 'זכור את יום השבת לקדשו' (שמות כ:ח). קידוש נאמר בתחילת סעודות השבת והחג.

קידוש נאמר בשתי סעודות: בליל שישי אחרי החזרה מבית הכנסת (או אחרי זמן הדלקת הנרות), ובשבת בבוקר לפני סעודת היום. קידוש ליל שישי מקיף יותר וכולל את הקטע מבראשית על מנוחת ה' ביום השביעי. קידוש היום קצר יותר. בחגים, הקידוש כולל תוספות מיוחדות המזכירות את החג הספציפי.

קידוש ליל שבת מתחיל בפסוקים מבראשית (ב:א-ג) המתארים את השלמת הבריאה ומנוחת ה'. הוא ממשיך עם ברכת היין (בורא פרי הגפן) וברכת הקידוש העיקרית (מקדש השבת), המשבחת את ה' על שנתן לנו את השבת כזכר למעשה בראשית וליציאת מצרים. הנוסח המלא לוקח כ-2-3 דקות לאמירה.

קידוש היום (קידוש רבה או 'הקידוש הגדול') קצר יותר מקידוש הערב. הוא מתחיל בפסוקים משמות (לא:טז-יז) על שמירת השבת, ואחריו 'זכור את יום השבת' וברכת היין. למרות שנקרא 'קידוש רבה', הוא למעשה קצר יותר כי הקידוש העיקרי נעשה בליל שבת.

על פי המסורת, אדם אחד אומר קידוש בשביל כל הנוכחים. זה בדרך כלל ראש המשפחה, אם כי כל מי שעבר בר/בת מצווה יכול לומר. השומעים צריכים לכוון לצאת ידי חובתם דרך המברך, והמברך צריך לכוון להוציא את כל הנוכחים. כולם עונים 'אמן' אחרי הברכות.

השתמשו בכוס שמכילה לפחות רביעית (כ-86-150 מ"ל בהתאם למנהג). הכוס צריכה להיות שלמה ללא סדקים. מלאו אותה לגמרי ביין - יין אדום מועדף על פי המסורת אך לבן מקובל. מיץ ענבים יכול לשמש את מי שלא יכול לשתות יין. החזיקו את הכוס ביד ימין, מורמת לפחות טפח מעל השולחן.

1) כל הנוכחים צריכים לשבת. 2) החזיקו את הכוס ביד ימין. 3) הביטו לרגע בנרות. 4) אמרו את פסוקי הפתיחה תוך הבטה בכוס. 5) אמרו ברכת היין. 6) אמרו את ברכת הקידוש העיקרית. 7) שתו לפחות מלוא לוגמא (רוב הכוס לפי מנהגים מסוימים). 8) חלקו יין לכל הנוכחים. 9) המשיכו לנטילת ידיים והסעודה.

יש שנוהגים לעמוד בקידוש (מנהגי אשכנז משתנים), בעוד אחרים יושבים (מנהג ספרדי נפוץ). רבים מכסים את החלות בזמן הקידוש כדי שלא 'יתביישו' שהיין מקבל ברכה ראשון. חלקם מביטים בנרות בהתחלה וביין בסוף. ילדים לעתים קרובות מקבלים כוסות קטנות משלהם של מיץ ענבים.