אֲשֶׁר הֵנִיא עֲצַת גּוֹיִם וַיָּפֶר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים. בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם רָשָׁע נֵצֶר זָדוֹן מִזֶּרַע עֲמָלֵק. גָּאָה בְּעָשְׁרוֹ וְכָרָה לוֹ בּוֹר וּגְדֻלָּתוֹ נוֹקְשָׁה לּוֹ לָכֶד. דִּמָּה בְנַפְשׁוֹ לִלְכֹּד וְנִלְכַּד בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד וְנִשְׁמַד מְהֵרָה.
Er, der den Rat der Völker vereitelte und die Pläne der Listigen zunichte machte. Als ein böser Mann gegen uns aufstand, ein Sproß der Anmaßung aus dem Samen Amaleks. Er rühmte sich seines Reichtums und grub sich selbst eine Grube, und seine Größe wurde ihm zur Falle. Er trachtete in seiner Seele zu bestricken und wurde bestrickt, er suchte zu vernichten und wurde rasch vernichtet.
הָמָן הוֹדִיעַ אֵיבַת אֲבוֹתָיו עוֹרֵר שִׂנְאַת אַחִים לַבָּנִים. וְלֹא זָכַר רַחֲמֵי שָׁאוּל כִּי בְחֶמְלָתוֹ עַל אֲגָג נוֹלַד אוֹיֵב. זָמַם רָשָׁע לְהַכְרִית צַדִּיק וְנִלְכַּד טָמֵא בִּידֵי טָהוֹר. חֶסֶד גָּבַר עַל שִׁגְגַת אָב רָשָׁע הוֹסִיף חֵטְא עַל חֲטָאָיו. טָמַן בְּלִבּוֹ מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמָיו וַיִּתְנַכֵּר לַעֲשֹוֹת רָעָה.
Haman erklärte die Feindschaft seiner Vorväter und schürte den Hass der Brüder gegen die Söhne. Er gedachte nicht der Gnade Sauls, denn in dessen Mitleid mit Agag wurde ein Feind geboren. Der Böse trachtete, die Gerechten auszurotten, und der Unreine wurde durch die Hände der Reinen gefasst. Die Güte überwog den Fehler eines Vorfahren; der Böse häufte Sünde auf seine Sünden. Er verbarg in seinem Herzen die Pläne seiner List und verstellte sich, um Böses zu tun.
יָדוֹ שָׁלַח בִּקְדוֹשֵׁי אֵל כַּסְפּוֹ נָתַן לְהַכְרִית זִכְרָם. כִּרְאוֹת מָרְדְּכַי כִּי יָצָא קֶצֶף וְדָתֵי הָמָן נִתְּנוּ בְּשׁוּשָׁן. לָבַשׁ שַׂק וְקָשַׁר מִסְפֵּד גָזַר צוֹם וַיֵּשֶׁב עַל הָאֵפֶר. חַטַּאת עֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ. נֵץ פָּרַח מִלּוּלַב חֵן הֲדַסָּה עָמְדָה לְעוֹרֵר יְשֵׁנִים.
Er streckte seine Hand gegen die Heiligen Gottes aus, gab sein Silber hin, um ihre Erinnerung auszulöschen. Als Mordechai sah, dass Zorn ausgebrochen war und Hamans Erlass in Schuschan ergangen war, kleidete er sich in Sackleinen und hüllte sich in Trauer, ordnete ein Fasten an und saß in der Asche. Die Sünde der Schuld unserer Vorfahren. Ein Falke blühte aus dem Palmwedel, die Gnade Hadassas stand auf, um die Schlafenden zu erwecken.
סָרִיסֶיהָ הִבְהִילוּ לְהָמָן לְהַשְׁקוֹתוֹ יֵין חֲמַת תַּנִּינִים. עָמַד בְּעָשְׁרוֹ וְנָפַל בְּרִשְׁעוֹ עָשָׂה לוֹ עֵץ וְנִתְלָה עָלָיו. פִּיהֶם פָּתְחוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי פוּר הָמָן נֶהְפַּךְ לְפוּרֵנוּ. צַדִּיק נֶחֱלַץ מִיַּד רָשָׁע אוֹיֵב נִתַּן תַּחַת נַפְשׁוֹ. קִיְּמוּ עֲלֵיהֶם לַעֲשֹוֹת פּוּרִים וְלִשְׂמֹחַ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. רָאִיתָ תְּפִלַּת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר הָמָן וּבָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ.
Ihre Kämmerer beeilten sich zu Haman, ihm den Wein der Wut der Schlangen zu trinken zu geben. Er stand in seinem Reichtum und fiel in seiner Bosheit; er machte einen Galgen für sich und wurde daran gehängt. Alle Bewohner der Welt öffneten ihren Mund, denn Hamans Los wurde zu unserem Purim. Der Gerechte wurde aus der Hand des Bösen errettet; der Feind wurde an Stelle seines Lebens gegeben. Sie legten für sich fest, Purim zu begehen und sich jedes Jahr zu freuen. Du sahst das Gebet Mordechais und Esthers; Haman und seine Söhne hängtest Du an den Galgen.