אָשִׁירָה לַיהֹוָה בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי: יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּיהֹוָה: הוֹדוּ לַיהֹוָה בְּכִנּוֹר, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ: אֱלֹהִים, שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ: עֲלֵי עָשׂוֹר וְעֵלִי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר: כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְהֹוָה בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן:
Ich will dem Herrn singen, solange ich lebe; ich will meinem Gott lobsingen, solange ich bin. Möge mein Sinnen Ihm wohlgefällig sein; ich aber will mich freuen im Herrn. Danket dem Herrn mit der Leier; auf der zehnsaitigen Harfe spielet Ihm. O Gott, ein neues Lied will ich Dir singen, auf der zehnsaitigen Harfe will ich Dir lobsingen. Auf dem zehnsaitigen Spiel und auf der Harfe, zum Saitenspiel mit der Leier. Denn Du hast mich erfreut, o Herr, durch Dein Werk; über die Werke Deiner Hände juble ich.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲדוֹן כֹּל, בּוֹרֵא כָּל הַנְּשָׁמוֹת, רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, עָזְרֵנִי וְחָנֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, שֶׁאֶזְכֶּה לְעוֹרֵר וּלְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים. וּבִזְכוּת אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁאָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁהֵם:
Herr der Welt, Gebieter über alles, Schöpfer aller Seelen, Herrscher über alle Werke, der Du Lieder des Lobgesangs erwählst: Hilf mir und sei mir gnädig in Deiner großen Barmherzigkeit und Deinen gewaltigen Gnadenerweisen, dass ich verdiene, alle zehn Arten der Melodie zu erwecken, hervorzubringen und zu offenbaren, mit denen das Buch der Psalmen verfasst wurde. Und im Verdienst dieser zehn Kapitel der Psalmen, die ich vor Dir gesprochen habe, die den zehn Arten der Melodie entsprechen, mit denen das Buch der Psalmen verfasst wurde, welche sind:
אַשְׁרֵי, בְּרָכָה, מַשְׂכִּיל, שִׁיר, נִצּוּחַ, נִגּוּן, תְּפִלָּה, הוֹדָאָה, מִזְמוֹר, הַלְלוּיָהּ. בִּזְכוּת הַמִּזְמוֹרִים וּבִזְכוּת הַפְּסוּקִים וּבִזְכוּת תֵּבוֹתֵיהֶם וְאוֹתִיּוֹתֵיהֶם וּנְקֻדוֹתֵיהֶם וְטַעֲמֵיהֶם וְהַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵהֶם, מֵרָאשֵׁי תֵּבוֹת וּמִסּוֹפֵי תֵּבוֹת, וּבִזְכוּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עִם כָּל הָעֲשָׂרָה צַדִּיקִים שֶׁיָּסְדוּ סֵפֶר תְּהִלִּים,
Aschrei, Beracha, Maskil, Schir, Nizzuach, Niggun, Tefilla, Hodaa, Mismor, Halleluja. Im Verdienst der Psalmen und im Verdienst der Verse und im Verdienst ihrer Wörter und ihrer Buchstaben und ihrer Vokalzeichen und ihrer Kantillationszeichen und der Namen, die aus ihnen hervorgehen, aus den Anfangsbuchstaben und aus den Schlussbuchstaben; und im Verdienst Davids, des Königs, Friede sei über ihm, samt allen zehn Zaddikim, die das Buch der Psalmen gegründet haben,
(וּבִזְכוּת הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, רַבֵּנוּ רַבִּי נַחְמָן בֶּן פֵיגֶא זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, אֲשֶׁר גִּלָּה וְתִקֵּן לוֹמַר אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַבְּרִית) וּבִזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים הָאֲמִתִּיִּים, תְּזַכֵּנִי וּתְחָנֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהוֹצִיא כָּל הַטִּפּוֹת קֶרִי שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנִּי לְבַטָּלָה בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן,
(Und im Verdienst des Zaddik, des Fundamentes der Welt, des quellenden Baches, der Quelle der Weisheit, unseres Meisters Rabbi Nachman, des Sohnes der Feiga, möge sein Verdienst uns beschirmen, der es offenbart und eingesetzt hat, diese zehn Kapitel der Psalmen zur Berichtigung des Bundes zu sprechen) und im Verdienst aller wahren Zaddikim und Frommen, lass mich würdig werden und sei mir gnädig, dass ich in Deiner großen Barmherzigkeit verdiene, alle Samentropfen hervorzubringen, die vergeblich von mir ausgegangen sind, sei es aus Versehen oder mit Absicht, sei es unter Zwang oder aus freiem Willen,
אם אומר חס ושלום בשביל מקרה שנזדמן לו באותו הלילה יאמר:
Wenn jemand es, Gott behüte, wegen eines Vorfalls spricht, der ihm in jener Nacht zugestoßen ist, sagt er:
וּבִפְרָט כָּל הַטִּפּוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנִּי בַּלַּיְלָה הַזֹּאת, עַל יְדֵי מִקְרֶה לַיְלָה שֶׁקָּרָה לִי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים,
und im Besonderen alle Tropfen, die in dieser Nacht von mir ausgegangen sind, durch den nächtlichen Vorfall, der mir um meiner vielen Sünden willen widerfahren ist,
כֻּלָּם אֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבְחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה וּבְכֹחֲךָ הַגָּדוֹל, לְהוֹצִיאָם מֵהַקְּלִפּוֹת וּמֵהַסִּטְרִין אָחֳרָנִין, מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְנִתְפַּזְּרוּ וְנָפוֹצוּ וְנִדְּחוּ לְשָׁם, וְאֵל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח. וְתַכְנִיעַ וּתְשַׁבֵּר וְתַהֲרֹג וְתַעֲקֹר וּתְכַלֶּה וּתְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת וְכָל הָרוּחִין וְשֵׁדִין וְלִילִין, שֶׁנַּעֲשׂוּ וְנִבְרְאוּ וְנוֹצְרוּ עַל יְדֵי אֵלּוּ הַטִּפּוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנִּי לְבַטָּלָה, וְתָסִיר מֵהֶם חִיּוּתָם, וְתוֹצִיא וְתִגְזֹל מֵהֶם הַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּלְעוּ:
sie alle möge ich in Deiner großen Barmherzigkeit und Deinem großen Erbarmen und Deiner großen Kraft verdienen aus den Kelipot und aus der Anderen Seite hervorzuholen, aus allen Orten, an die sie gefallen und zerstreut und versprengt und verstoßen worden sind, auf dass kein Verstoßener von Dir verstoßen bleibe. Und mögest Du alle Kelipot und alle Geister und Dämonen und Nachtdämonen unterwerfen und zerbrechen und töten und entwurzeln und vertilgen und vernichten, die durch diese Tropfen gemacht und erschaffen und gebildet wurden, welche vergeblich von mir ausgegangen sind; und mögest Du ihnen ihre Lebenskraft entziehen und aus ihnen die Lebenskraft der Heiligkeit und alle heiligen Funken hervorholen und ihnen entreißen, die sie verschlungen haben.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵל חַי וְקַיָּם, חֵי הַחַיִּים, מָלֵא רַחֲמִים, הַדָּן אֶת כָּל הָעוֹלָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד, הֶחָפֵץ חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. אָבִי אָבִי, גּוֹאֲלֵי וּפוֹדִי, יָדַעְתִּי יְהֹוָה יָדַעְתִּי, כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי הַחַיָּב וְהַפּוֹשֵׁעַ, אֲפִלּוּ בְּהַמִּקְרוֹת שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לִי בְּשׁוֹגֵג,
Herr der Welt, lebendiger und beständiger Gott, Leben allen Lebens, voll Barmherzigkeit, der Du die ganze Welt allezeit zum Guten hin richtest, der Du Gnade begehrst und im Gutestun überströmst. Mein Vater, mein Vater, mein Erlöser und mein Befreier, ich weiß, o Herr, ich weiß, dass ich selbst der Schuldige und der Frevler bin, sogar bei den Vorfällen, die mir aus Versehen zugestoßen sind,
כִּי לֹא שָׁמַרְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבָה כְּלָל, וְהִרְהַרְתִּי בַּיּוֹם, עַד שֶׁבָּאתִי לִידֵי טֻמְאָה בַּלַּיְלָה, וְעַל יְדֵי זֶה קִלְקַלְתִּי מַה שֶׁקִּלְקַלְתִּי, וְגָרַמְתִּי מַה שֶׁגָּרַמְתִּי, וְשִחַתְתִּי מַה שְּׁשִּׁחַתְתִּי.
denn ich habe den Gedanken überhaupt nicht gehütet und habe am Tage unreine Gedanken gehegt, bis ich in der Nacht zur Unreinheit gelangte; und dadurch habe ich verdorben, was ich verdorben habe, und verursacht, was ich verursacht habe, und zerstört, was ich zerstört habe.
אוֹי אוֹי אוֹי, אוֹיָה עַל נַפְשִׁי, אוֹי לְנַפְשִׁי, כִי גָּמַלְתִּי לִי רָעָה. מָה אֹמַר, מָה אֲדַבֵּר, מָה אֶצְטַדָּק, מָה אֹמַר, מָה אֲדַבֵּר, מָה אֶצְטַדָּק, הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹנִי. הִנְנִי לִפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָה רַבָּה, הִנְנִי לִפָנֶיךָ מַלֵּא בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, מָלֵא טִנּוּפִים וְלִכְלוּכִים, מָלֵא תּוֹעֵבוֹת רָעוֹת, וְאֵין שׁוּם לָשׁוֹן בָּעוֹלָם שֶׁאוּכַל לְכַנּוֹת בּוֹ עֹצֶם הָרַחֲמָנוּת שֶׁיֵּשׁ עָלַי, כִּי רַע וָמָר, כִּי נָגַע עַד הַנָּפֶשׁ.
Wehe, wehe, wehe! Weh über meine Seele, weh meiner Seele, denn ich habe mir selbst Böses angetan. Was soll ich sagen, was soll ich reden, womit soll ich mich rechtfertigen? Was soll ich sagen, was soll ich reden, womit soll ich mich rechtfertigen? Gott hat meine Schuld gefunden. Siehe, ich stehe vor Dir in großer Schuld; siehe, ich stehe vor Dir, voll Scham und Schande, voll Unrat und Schmutz, voll böser Gräuel; und es gibt keine Zunge auf der Welt, mit der ich das gewaltige Maß des Jammers ausdrücken könnte, der auf mir liegt, denn er ist böse und bitter, denn er hat bis an die Seele gerührt.
מָר לִי מְאֹד אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מָר לִי מְאֹד רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, רְאֵה אַנְחָתִי וְאַנְקָתִי, כִּי נַפְשִׁי מָרָה לִי מְאֹד, עַד אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לִחְיוֹת מֵעֶצֶם מְרִירוּת נַפְשִׁי אֲשֶׁר עַד גָּבְהֵי שָׁמַיִם יַגִּיעַ, כִּי קַצְתִּי בְחַיַּי לָמָּה לִּי חַיִּים כָּאֵלֶּה, חַיִּים מָרִים וּמְרוֹרִים מִמָּוֶת. אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה שָׁתִית מָצִית נַפְשִׁי:
Sehr bitter ist es mir, mein Vater im Himmel; sehr bitter ist es mir, Herr aller Welten. Sieh mein Seufzen und mein Stöhnen, denn meine Seele ist mir überaus bitter, so dass ich nicht weiß, wie ich vor lauter Bitternis meiner Seele, die bis zu den Höhen des Himmels reicht, noch leben kann; denn ich bin meines Lebens überdrüssig. Wozu soll mir ein solches Leben, ein Leben, bitter und bitterer als der Tod? Den Kelch, den Becher des Taumels, hast du getrunken, hast du geleert, o meine Seele.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ, רִבּוּי וְעֹצֶם הַפְּגָמִים הַגְּדוֹלִים הָעֲצוּמִים וְהַנּוֹרָאִים, שֶׁנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי זֶה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְעַתָּה אֵיךְ אוּכַל לְתַקֵּן זֹאת, וּבַמֶּה יִזְכֶּה נַעַר כָּמוֹנִי לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר שִׁחַתְתִּי. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן יָדַעְתִּי וַאֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וַעֲדַיִן יֶשׁ לִי תִקְוָה, וַעֲדַיִן לֹא אָבְדָה תוֹחַלְתִּי מֵיְהֹוָה, כִּי חַסְדֵי יְהֹוָה כִּי לֹא תָמְנוּ, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו:
Herr der Welt, Du allein kennst die Menge und die Größe der gewaltigen, mächtigen und furchtbaren Makel, die dadurch in allen Welten verursacht werden; und wie kann ich dies nun berichtigen, und wodurch soll ein Jüngling wie ich verdienen, das zu berichtigen, was ich verdorben habe? Doch dennoch weiß ich, und ich glaube mit vollkommenem Glauben, dass es überhaupt keine Verzweiflung auf der Welt gibt, und noch habe ich Hoffnung, und meine Zuversicht auf den Herrn ist nicht verloren; denn die Gnaden des Herrn sind nicht erschöpft, denn Sein Erbarmen hat nicht aufgehört.
עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, וֵאלֹהֵי כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים הָאֲמִתִּיִּים, וֵאלֹהֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתַעֲשֶׂה אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִשְׁפָּטֶיךָ אֶשְׁמֹר, וְתָכֹף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֵּד לָךְ, וְתִגְעַר בְּהַיֵּצֶר הָרָע, וּתְגָרְשׁוּ מִמֶּנִּי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי וּתְפַלְּטֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי הִרְהוּרִים רָעִים, וּמִמַּחְשָׁבוֹת רָעוֹת, וּמִפְּגַם הָרְאוּת, וּמִפְּגַם הַדִּבּוּר, וְתַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית שֶׁבָּעוֹלָם, בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, וְתִהְיֶה עִמִּי תָּמִיד וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִמִּקְרֶה בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
Darum bin ich vor Dich getreten, o Herr, mein Gott und Gott meiner Väter, Gott Abrahams, Gott Isaaks und Gott Jakobs, Gott aller wahren Zaddikim und Frommen, Gott ganz Israels, Gott der Ersten und der Letzten, dass Du Dich meiner erbarmest und bewirkest, dass ich in Deinen Satzungen wandle und Deine Rechte bewahre; und dass Du meinen Trieb beugest, sich Dir zu unterwerfen, und den bösen Trieb scheltest und ihn von mir vertreibest, von nun an bis in Ewigkeit. Und behüte mich und errette mich und befreie mich von nun an vor allerlei bösen Regungen und vor bösen Gedanken und vor dem Makel des Sehens und vor dem Makel der Rede; und errette mich von nun an vor jeder Art des Makels des Bundes auf der Welt, in Gedanke, Wort und Tat; und sei allezeit mit mir und behüte mich und errette mich vor jedem Vorfall, sei es bei Tag oder bei Nacht, von nun an bis in Ewigkeit.
אָבִינוּ, מֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם, גּוֹאֵל חָזָק, שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַּפָּי, הַצֵּל הַצֵּל, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה, הַצֵּל לְקוּחִים לַמָּוֶת, הַצֵּל נִרְדָּף וְחַיָּב כָּמוֹנִי, הַצִּילֵנִי מִן הַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, תֶּן לִי תִּקְוָה וְלֹא אֹבַד חַס וְשָׁלוֹם, כִּי מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ. דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם, אֲדֹנָי עָשְׁקָה לִּי, עָרְבֵנִי. עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב, אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים.
Unser Vater, o König, lebendiger und beständiger Gott, mächtiger Erlöser, ich habe meine Hände zu Dir ausgebreitet: Rette, rette! Hilf, hilf! Rette die zum Tode Geführten; rette einen Verfolgten und Schuldigen wie mich; errette mich aus der untersten Scheol. Gib mir Hoffnung, dass ich nicht verloren gehe, Gott behüte; denn welchen Gewinn bringt mein Blut, wenn ich zur Grube hinabfahre? Wird der Staub Dich preisen? Wird er Deine Treue verkünden? Meine Augen schmachten zur Höhe. O Herr, ich leide Bedrückung; sei mein Bürge. Verbürge Dich für Deinen Knecht zum Guten; nicht sollen die Übermütigen mich bedrücken.
כִּי אֵין לִי שׁוּם כֹּחַ אֶלָּא בְּפִי, אֵין לִי שׁוּם מָנוֹס וּמִבְטָח כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד, עַל חֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לְבַד, עַל רַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים, עַל חֶמְלָתְךָ הָאֲמִתִּית, עַל חֲנִינוֹתֶיךָ הַנִּצְחִיּוֹת, וְעַל כֹּחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים, שֶׁשָּׁמְרוּ אֶת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו. בָּהֶם תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי, בָּהֶם אֶשָּעֵן וְאֶסָּמֵךְ, בִּזְכוּתָם וְכֹחָם אֶבְטַח וַאֲקַוֶּה, כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת.
Denn ich habe keine Kraft außer in meinem Munde; ich habe keine Zuflucht und keine Sicherheit außer bei Dir allein, allein bei Deinen gewaltigen Gnadenerweisen, bei Deiner großen Barmherzigkeit, bei Deinem wahren Erbarmen, bei Deiner ewigen Gnade und bei der Kraft und dem Verdienst der Zaddikim, die den Bund in vollkommenster Vollkommenheit gehütet haben, einer Vollkommenheit, über die hinaus es keine gibt. Auf sie habe ich meine Stützen gegründet, auf sie lehne und stütze ich mich, auf ihr Verdienst und ihre Kraft vertraue und hoffe ich; denn Du wirst meine Seele nicht der Scheol überlassen, wirst Deinen Frommen die Grube nicht schauen lassen.
אֲהָהּ יְהֹוָה מַלְּטֵנִי, אֲהָהּ יְהֹוָה פְּדֵנִי, רְאֵה מְסֻכָּן כָּמוֹנִי, טוֹרֵף בְּלֵב יַמִּים, תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ, כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ. צוֹד צָדוּנִי כַּצִּפּוֹר, אֹיְבַי חִנָּם. צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי, וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי. צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי, אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי. קָרָאתִי שִׁמְךָ יְהֹוָה מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת. קָרָאתִי שִׁמְךָ יְהֹוָה מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת:
Ach, o Herr, errette mich! Ach, o Herr, erlöse mich! Sieh einen in Gefahr wie mich, umhergeschleudert im Herzen der Meere. Tiefe ruft der Tiefe beim Rauschen Deiner Ströme; alle Deine Brecher und Deine Wogen sind über mich hinweggegangen. Gejagt, ja gejagt haben mich wie einen Vogel meine Feinde ohne Grund. Sie haben mein Leben in der Grube abgeschnitten und einen Stein auf mich geworfen. Wasser strömten über mein Haupt; ich sprach: Ich bin abgeschnitten. Ich rief Deinen Namen an, o Herr, aus der untersten Grube. Ich rief Deinen Namen an, o Herr, aus der untersten Grube.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, מָלֵא חֶסֶד חִנָּם, מָלֵא חֲנִינוֹת, מָלֵא רַחֲמָנוּת, מָלֵא טוֹב, מָלֵא רָצוֹן, כְּבָר קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ לִקְרֹא אֵלֶיךָ תָּמִיד, וְהִנְנִי מְקַיֵּם קַבָּלָתֵנוּ, וְהִנְנִי קוֹרֵא אֵלֶיךָ מִמָּקוֹם שָׁפָל כָּזֶה, מִמְּקוֹמוֹת מְגֻנִּים כָּאֵלֶּה, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהֹוָה, מֵעִמְקֵי עֲמָקִים, מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ.
Herr der Welt, Herr der Welt, voll Barmherzigkeit, voll unverdienter Gnade, voll Huld, voll Erbarmen, voll Güte, voll Wohlgefallens, schon haben wir es auf uns genommen, allezeit zu Dir zu rufen, und siehe, ich erfülle unser Gelöbnis, und siehe, ich rufe zu Dir von einem so niedrigen Orte wie diesem, aus solch schändlichen Orten. Aus den Tiefen habe ich Dich gerufen, o Herr, aus den tiefsten Tiefen; aus der Enge rief ich den Herrn an, es antwortete mir in der Weite der Herr.
וְאִם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים יָרַדְנוּ לְמָקוֹם שֶׁיָּרַדְנוּ, וְיָרַדְנוּ עַכְשָׁו בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא לִמְקוֹמוֹת נְמוּכִים וּשְׁפָלִים מְאֹד מְאֹד, שֶׁלֹּא יָרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְתוֹכָם מֵעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַתֵּרֶד פְּלָאִים, אֵין מְנַחֵם לָהּ. אַף עַל פִּי כֵן, אֵין אָנוּ מְיָאֲשִׁים עַצְמֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי כְּבָר הִבְטַחְתָּנוּ לַהֲשִׁיבֵנוּ מִמְּצוּלוֹת יָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אָמַר אֲדֹנָי, מִבָּשָׁן אָשִׁיב, אָשִׁיב מִמְּצוּלוֹת יָם, וּכְתִיב: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם, לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם:
Und wenn wir um unserer vielen Sünden willen an den Ort hinabgestiegen sind, an den wir hinabgestiegen sind, und nun in den Fußspuren des Messias zu Orten hinabgesunken sind, so tief und so niedrig, wie Israel niemals zuvor in sie hinabgestiegen ist, wie geschrieben steht: Sie ist wunderbar tief gesunken, niemand tröstet sie; dennoch geben wir uns, Gott behüte, auf keinerlei Weise der Verzweiflung hin, denn Du hast uns schon verheißen, uns aus den Tiefen des Meeres zurückzuführen, wie geschrieben steht: Es sprach der Herr: Aus Baschan bringe Ich zurück, Ich bringe zurück aus den Tiefen des Meeres; und es steht geschrieben: Und dennoch, auch dann, wenn sie im Lande ihrer Feinde sind, verwerfe Ich sie nicht und verabscheue sie nicht, sie zu vernichten und Meinen Bund mit ihnen zu brechen, denn Ich bin der Herr, ihr Gott.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם כָּמוֹנִי, וְתִשְׁלַח לִי דִּבּוּרִים מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, בְּאֹפֶן שֶׁאוּכַל לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ, לְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ, שֶּׁתְּקַבֵּל בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים אֶת אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁאָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ אֲמָרָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּעַצְמוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לְכַוֵּן שׁוּם כַּוָּנָה מֵהַכַּוָּנוֹת הָעֲצוּמוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרִים, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה לְפָנֶיךָ הָאֲמִירָה בְּפֶה לְבַד, כְּאִלּוּ הִשַּׂגְתִּי וְכִוַּנְתִּי כָּל הַסּוֹדוֹת וְהַכַּוָּנוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם וְיִהְיוּ אֲמָרַי לְרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹן כָּל.
Herr der Welt! Öffne Deinen Mund für einen Stummen wie mich und sende mir Worte aus Deiner heiligen Wohnung, vom Himmel, auf dass ich Dich zu bewegen vermöge, Dich zu besänftigen und zu versöhnen, dass Du in Deiner großen Barmherzigkeit und Deinen gewaltigen Gnadenerweisen diese zehn Kapitel der Psalmen annehmest, die ich vor Dir gesprochen habe, als hätte König David, Friede sei über ihm, sie selbst gesprochen. Und obgleich ich keine einzige der gewaltigen und furchtbaren Intentionen zu richten weiß, die in diesen zehn Psalmen sind, so sei es Dein Wille, o Herr, mein Gott und Gott meiner Väter, dass das bloße Sprechen mit dem Munde vor Dir angesehen werde, als hätte ich alle Geheimnisse und Intentionen erfasst und gerichtet, die in ihnen sind; und mögen die Reden meines Mundes wohlgefällig sein vor dem Herrn über alles.
וְהִנְנִי מַשְׁלִיךְ יְהָבִי עָלֶיךָ, וְהִנְנִי מְקַשֵּׁר עַצְמִי לְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּדוֹרֵנוּ, וּלְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שׁוֹכְנֵי עָפָר, קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, [וּבִפְרָט לְהַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, רַבֵּנוּ נַחְמָן בֶּן פֵיגֶא, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן],
Und siehe, ich werfe meine Bürde auf Dich, und siehe, ich binde mich an alle wahren Zaddikim unserer Generation und an alle wahren Zaddikim, die im Staube ruhen, die Heiligen, die in der Erde sind, [und im Besonderen an den Zaddik, das Fundament der Welt, den quellenden Bach, die Quelle der Weisheit, unseren Meister Nachman, den Sohn der Feiga, möge sein Verdienst uns beschirmen, Amen],
וְעַל דַּעְתָּם וְעַל כַּוָּנָתָם אָמַרְתִּי כָּל אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, וּבִזְכוּתָם וְכֹחָם אֶזְכֶּה לְעוֹרֵר וּלְגַלּוֹת כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁהֵם: שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבַּע, שֶׁהֵם כְּלוּלִים בְּשִׁמְךָ הַמְּיֻחָד הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ. וּבִזְכוּת וְכֹחַ הַשֵּׁנִי שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ בִּמְלוּאָם, שֶׁהֵם אֶל אֱלֹהִים (כָזֶה): אָלֶ"ף לָמֶ"ד, אָלֶ"ף לָמֶ"ד הֵ"י יוּ"ד מֵ"ם, שֶׁהֵם עוֹלִים בְּמִסְפַּר תפ"הֵ (אַרְבַּע מֵאוֹת שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ), כְּמִסְפַּר תְּהִלִּים.
Und nach ihrem Sinn und ihrer Absicht habe ich alle diese zehn Kapitel der Psalmen gesprochen; und in ihrem Verdienst und ihrer Kraft möge ich verdienen, alle zehn Arten der Melodie zu erwecken und zu offenbaren, mit denen das Buch der Psalmen verfasst wurde, welche sind: das einfache Lied, das doppelte, das dreifache, das vierfache, die in Deinem einzigartigen, großen und heiligen Namen enthalten sind. Und durch das Verdienst und die Kraft dieser beiden heiligen Namen in ihrer vollen Schreibung, welche sind El, Elohim (wie folgt): Alef-Lamed; Alef-Lamed-He-Jod-Mem, die zusammen die Zahl vierhundertfünfundachtzig ergeben, gleich dem Zahlenwert von Tehillim.
בְּכֹחַ אֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת תְּזַכֵּנִי לְהוֹצִיא כָּל הַטִּפּוֹת קֶרִי לְבַטָּלָה מִבֶּטֶן הַקְּלִפָּה שֶׁבְּלָעָם, אֲשֶׁר מִסְפַּר שְׁמָהּ עִם הָאוֹתִיּוֹת עוֹלֶה תפ"ה, שֶׁהִיא בַּקְּלִפָּה כְּנֶגֶד קְדֻשַּׁת סֵפֶר תְּהִלִּים, וּבְכֹחַ אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים תְּעוֹרֵר הַשֵּׁנִי שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים אֵל אֱלֹהִים, וְתַהֲרֹג וּתְשַׁבֵּר וְתַכְנִיעַ וְתַעֲקֹר וּתְכַלֶּה וּתְבַטֵּל אֶת הַקְּלִפָּה הַזֹּאת שֶׁבְּלָעָם, וְתַכְרִיחַ אוֹתָהּ לְהַפְלִיט כָּל הַטִּפּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִבִּטְנָהּ וְקִרְבָּהּ, וְתִמְחֶה שְׁמָהּ וְזִכְרָהּ מִן הָעוֹלָם, וּתְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: חָיִל בָּלַע וִיקִיאֶנּוּ, מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֶל.
Durch die Kraft dieser Namen gewähre mir das Verdienst, alle Samentropfen hervorzubringen, die vergeblich aus dem Bauche der Kelipa ausgegangen sind, die sie verschlungen hat, deren Name samt den Buchstaben den Zahlenwert vierhundertfünfundachtzig ergibt, die im Bereich der Kelipa der Heiligkeit des Buches der Psalmen gegenübersteht; und durch die Kraft dieser zehn Psalmen der Tehillim mögest Du die beiden heiligen Namen, El Elohim, erwecken und diese Kelipa, die sie verschlungen hat, töten und zerbrechen und unterwerfen und entwurzeln und vertilgen und vernichten, und sie zwingen, alle heiligen Tropfen aus ihrem Bauche und ihrem Inneren auszuspeien, und ihren Namen und ihr Gedächtnis aus der Welt tilgen, und den Vers erfüllen, der geschrieben steht: Reichtum hat er verschlungen, doch er speit ihn wieder aus; aus seinem Bauche treibt ihn Gott.
וְתַהֲרֹג כָּל הַקְּלִפּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ עַל יְדֵי אֵלּוּ הַטִּפּוֹת, וְתוֹצִיא וְתִגְזֹל מֵהֶם הַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁבָּלְעוּ עַל יְדֵי פְּגַם חֵטְא זֶה, כֻּלָּם תּוֹצִיאֵם וְתַחֲזֹר וּתְקַבְּצֵם בִּקְדוּשָּׁה שֵׁנִית. וּתְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל עָלֵינוּ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה תָּמִיד, וְנִזְכֶּה לַעֲסֹק כָּל יָמֵינוּ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לִבְרֹא גּוּפִים וְכֵלִים קְדוֹשִׁים לְכָל הַנְשָׁמּוֹת דְּאָזְלִן עַרְטִילָאִין עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, עַל יְדֵי פְּגַם הַטִּפּוֹת קֶרִי שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנִּי לְבַטָּלָה.
Und töte alle Kelipot, die durch diese Tropfen erschaffen wurden, und ziehe aus ihnen die Lebenskraft der Heiligkeit hervor und entreiße sie ihnen; und alle heiligen Funken, die durch den Makel dieser Sünde verschlungen wurden, bringe sie alle hervor und sammle sie wieder in die Heiligkeit ein. Und gewähre uns das Verdienst, das Joch der himmlischen Königsherrschaft allezeit in Liebe auf uns zu nehmen, und mögen wir verdienen, uns alle unsere Tage mit Tora und Gebet und guten Werken zu beschäftigen, in Wahrheit und mit ganzem Herzen, auf dass wir verdienen, heilige Leiber und Gefäße für alle Seelen zu erschaffen, die um unserer vielen Sünden willen nackt umherwandern, durch den Makel der Samentropfen, die vergeblich von mir ausgegangen sind.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַמִּיץ כֹּחַ וְרַב אוֹנִים, עֲשֵׂה מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְתַקֵּן פְּגַם הַבְּרִית, פְּגַם טִפֵּי הַמֹּחַ, בֵּין מַה שֶּׁפָּגַמְנוּ בָּזֶה בְּשׁוֹגֵג, בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּאֹנֶס, בֵּין בְּרָצוֹן, עַל הַכֹּל תִּמְחַל וְתִסְלַח לִי אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ, וְנִזְכֶּה לְתַקֵּן כָּל הַפְּגָמִים בִּשְׁלֵמוּת בְּחַיֵּינוּ, בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה,
Herr der Welt, gewaltig an Kraft und reich an Stärke, tue, was Du tun wirst, in Deiner großen Barmherzigkeit, auf dass wir verdienen, den Makel des Bundes zu berichtigen, den Makel der Tropfen des Geistes, sei es, was wir darin aus Versehen verdorben haben, oder mit Vorsatz, oder unter Zwang, oder mit Willen; alles vergib mir und verzeihe mir, o Gott der Vergebungen, Gnädiger, der viel verzeiht, und mögen wir verdienen, alle Makel in Vollkommenheit zu berichtigen noch in unserem Leben, im Verdienst der heiligen Zaddikim, die in der Erde sind,
ואם יהיה על קברו הקדוש יאמר:
Und wenn jemand an seinem heiligen Grabe ist, sagt er:
וּבִזְכוּת הַצַּדִּיק הַזֶּה הַשּׁוֹכֵן פֹּה, צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, אֲשֶׁר אֲנִי מְכַתֵּת רַגְלַי וְטִלְטַלְתִּי עַצְמִי בְּטִלְטוּל הַקָּשֶׁה בִּשְׁבִיל לָבוֹא הֵנָּה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, אֲשֶׁר הִבְטִיחָנוּ בְּחַיָּיו הַקְּדוֹשִׁים, לַעֲמֹד בְּעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה תָּמִיד, כְּשֶׁנָּבוֹא עַל קִבְרוּ הַקָּדוֹשׁ וְנִתֵּן פְּרוּטָה לִצְדָקָה וְנֹאמַר אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, וְהִנֵּה עָשִׂיתִי מַה שֶׁמֻּטָּל עָלַי, עֲשֵׂה מַה שֶׁעָלֶיךָ.
und im Verdienst dieses Zaddik, der hier ruht, eines Zaddik, der das Fundament der Welt ist, ein quellender Bach, ein Quell der Weisheit, um dessentwillen ich meine Füße wund laufe und mich mit beschwerlicher Reise abgemüht habe, um hierher zu kommen und mich auf das Grab dieses wahren und heiligen Zaddik niederzuwerfen, der uns in seinem heiligen Leben verheißen hat, uns zu Hilfe zu stehen, Sela, allezeit, sooft wir an sein heiliges Grab kommen und eine Münze zur Wohltätigkeit geben und diese zehn Kapitel der Psalmen sprechen; und siehe, ich habe getan, was mir obliegt, tue Du, was Dir obliegt.
וּמְחֹל לִי וּסְלַח לִי וְכַפֵּר לִי עַל כָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ בְּרְמַ"ח אֵיבָרַי וּשְׁסָ"ה גִּידַי, בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֵׂה, וּבַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים וּבִשְׁאָר כֹּחוֹת הַגּוּף, וּבִפְרָט מַה שֶׁחָטָאתִי וּפָשַׁעְתִּי וּפָגַמְתִּי נֶגְדֶּךָ בִּפְּגַם הַבְּרִית, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי מִנְּעוּרָי עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
Und vergib mir und verzeihe mir und sühne mir alle Sünden und Missetaten und Frevel, die ich vor Dir gesündigt und verbrochen und gefrevelt habe mit meinen zweihundertachtundvierzig Gliedern und dreihundertfünfundsechzig Sehnen, in Gedanke, Wort und Tat, und mit den fünf Sinnen und mit den übrigen Kräften des Leibes; und im Besonderen, was ich gegen Dich gesündigt und gefrevelt und verdorben habe im Makel des Bundes, der der Inbegriff der ganzen Tora ist, und ich habe getan, was böse in Deinen Augen ist, von meiner Jugend an bis auf diesen Tag.
עַל הַכֹּל תִּמְחַל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר, מָלֵּא רַחֲמִים, וּתְמַלֵּא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי, וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי. תְּחַטְּאֵנִי בְּאֵזוֹב וְאֶטְהָר, תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין. תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי, וְכָל עֲוֹנֹתַי מְחֵה. מְחֵה פְּשָׁעַי לְמַעַנְךָ כָּאָמוּר: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מוֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכּוֹר.
Für alles vergib und verzeihe und sühne, der Du voll Barmherzigkeit bist, und vervollständige alle Namen, die ich an Deinem großen Namen verletzt habe. Wasche mich völlig von meiner Missetat und reinige mich von meiner Sünde. Entsündige mich mit Ysop, dass ich rein werde; wasche mich, dass ich weißer werde als Schnee. Lass mich Wonne und Freude hören, dass die Gebeine frohlocken, die Du zerschlagen hast. Verbirg Dein Angesicht vor meinen Sünden und tilge alle meine Missetaten. Tilge meine Frevel um Deinetwillen, wie gesagt ist: Ich, Ich bin es, der deine Frevel tilgt um Meinetwillen, und deiner Sünden gedenke Ich nicht.
וְתִמָּלֵא עָלַי בְּרַחֲמִים, וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי תָּמִיד, בִּזְכוּת וְכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי תָּמִיד, וְתִתֵּן לִי כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרִי וְלָכוֹף וּלְשַׁבֵּר אֶת תַּאֲוָתִי, וְלֹא אֶפְגֹּם עוֹד מַה שֶׁפָּגַמְתִּי, וְלֹא אֶעֱשֶׂה עוֹד הָרַע בְּעֵינֶיךָ, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, אִם אָוֶן פָּעַלְתִּי לֹא אוֹסִיף, כִּי כְּבָר הִבְטַחְתָּנוּ, שֶׁגַּם עַל זֶה מוֹעִיל תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה, לְהִנָּצֵל לְהַבָּא בְּרַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים מִן הַיֵּצֶר הָרָע וְכַת דִילֵהּ,
Und erfülle Dich mit Barmherzigkeit über mir und sei allezeit meine Hilfe, im Verdienst und in der Kraft der wahren Zaddikim, und behüte mich und errette mich allezeit, und gib mir Kraft, über meinen Trieb zu siegen und meine Begierde zu beugen und zu zerbrechen, dass ich nicht mehr verderbe, was ich verdorben habe, und nicht mehr tue, was böse in Deinen Augen ist, und nicht mehr zur Torheit zurückkehre. Habe ich Unrecht getan, so tue ich es nicht wieder; denn Du hast uns schon verheißen, dass auch hierfür Gebet und Flehen nützen, um fortan in Deiner wahren Barmherzigkeit vor dem bösen Triebe und seiner Schar errettet zu werden,
ואם יהיה על קברו הקדוש יאמר:
Und wenn jemand an seinem heiligen Grabe ist, sagt er:
וּבִפְרָט עַל מָקוֹם צִיּוֹן הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, עָזְרֵנִי בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים פֹּה,
und im Besonderen an dieser heiligen Grabstätte, hilf mir im Verdienst der Zaddikim, die hier verborgen ruhen,
וְרַחֵם עָלַי וְתֵן לִי כֹּחַ וּגְבוּרָה מֵאִתָּךְ, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר וְלִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרִי תָּמִיד, עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְגָרְשׁוֹ וּלְסַלְּקוֹ וּלְבַטְּלוֹ מֵעָלַי לְגַמְרֵי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, כִּי כְּבָר כָּלוּ בְּיָגוֹן חַיַּי, וּשְׁנוֹתַי בַּאֲנָחָה. כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹּחִי, וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ, עַד אֲשֶׁר כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל.
und erbarme Dich über mich und gib mir Kraft und Stärke von Dir, dass ich verdiene, über meinen Trieb allezeit zu siegen und ihn zu bezwingen, bis ich in Deiner Barmherzigkeit verdiene, ihn gänzlich von mir zu vertreiben und zu entfernen und zu vernichten, von nun an bis in Ewigkeit; denn schon ist mein Leben in Kummer verzehrt und meine Jahre in Seufzen. Gestrauchelt ist um meiner Schuld willen meine Kraft, und meine Gebeine sind verfallen, bis die Kraft des Lastträgers versagte.
רַחֵם עָלַי, אֲבִי אָב הָרַחֲמָן, רַחֵם עָלַי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, חוּס וַחֲמֹל עָלַי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה, שׁוֹמֵעַ אֲנָחָה, שׁוֹמֵעַ אֲנָקָה. רַחֵם רַחֵם, הַצֵּל הַצֵּל, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה, אַל יִפֹּל דָּמִי אַרְצָה לְפָנֶיךָ, אַל תִּתֵּן לְשַׁחַת נַפְשִׁי, הַצִּילֵנִי מִדָּמִים אֱלֹהִים אֱלֹהֵי תְשׁוּעָתִי, תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי צִדְקָתֶךָ,
Erbarme Dich über mich, mein Vater, barmherziger Vater; erbarme Dich über mich, der Du das Gebet erhörst; schone und erbarme Dich über mich, der Du das Schreien hörst, der Du das Seufzen hörst, der Du das Stöhnen hörst. Erbarme Dich, erbarme Dich; errette, errette; hilf, hilf. Nicht falle mein Blut zur Erde vor Dir; gib meine Seele nicht der Grube preis; errette mich von Blutschuld, o Gott, Gott meines Heils, dass meine Zunge Deine Gerechtigkeit jubelnd besinge,
חוּסָה עָלַי כְּרֹב רַחֲמֶיךָ, כְּרֹב חֲסָדֶיךָ, יֶהֱמוּ נָא מֵעֶיךָ וַחֲנִינוֹתֶיךָ עַל עֲלוּב נֶפֶשׁ כָּמוֹנִי, עַל נִרְדָּף כָּמוֹנִי, עַל מְלֻכְלָךְ בַּחֲטָאִים כָּמוֹנִי, עַל חֲסַר דֵּעָה חֲסַר עֵצָה כָּמוֹנִי, כִּי לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְּלוּיוֹת, לְךָ לְבַד רַעְיוֹנַי צוֹפִיּוֹת, דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם, עֲזֹר נָא הוֹשִׁיעָה נָא, חוּס וַחֲמֹל נָא עָלַי, וְהוֹשִׁיעֵנִי לָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת תָּמִיד כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב מֵעָתָּה וְעַד עוֹלָם, כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי, וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ. לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.
schone mich nach der Fülle Deiner Barmherzigkeit, nach der Fülle Deiner Gnade; mögen Dein Inneres und Dein Erbarmen sich regen über einen an der Seele Elenden wie mich, über einen Verfolgten wie mich, über einen mit Sünden Besudelten wie mich, über einen, dem Einsicht und Rat fehlen, wie mich; denn zu Dir allein sind unsere Augen erhoben, zu Dir allein blicken meine Gedanken, meine Augen schmachten zur Höhe. Hilf doch, rette doch; schone und erbarme Dich doch über mich, und hilf mir, dass ich zu Dir zurückkehre in vollkommener Umkehr, in Wahrheit und mit ganzem Herzen, und möge ich verdienen, allezeit nach Deinem guten Willen zu sein, von nun an bis in Ewigkeit. Nach Deiner Gnade belebe mich, dass ich das Zeugnis Deines Mundes bewahre. Ein reines Herz erschaffe mir, o Gott, und einen festen Geist erneuere in meinem Innern.
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֲדוֹן הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה, אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ אֵין שׁוּם עַצְבוּת כְּלָל לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ, שֶׁתַּעְזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, וּתְזַכֵּנִי לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. מְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹת עֲגוּמִים, שַׂמַּח נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה מְאֹד, הָעֲלוּבָה מְאֹד, הָעֲיֵפָה וְהַצְּמֵאָה וְהָרְעֵבָה אֵלֶיךָ מְאֹד.
Und so sei es Dein Wille, o Herr, unser Gott und Gott unserer Väter, Gebieter der Freude und der Wonne, vor dem es überhaupt keine Traurigkeit gibt, niemals, wie geschrieben steht: Hoheit und Pracht sind vor Ihm, Macht und Wonne an Seinem Orte, dass Du mir helfest in Deiner gewaltigen Barmherzigkeit und mir gewährest, allezeit in Freude zu sein. Der Du betrübte Seelen erfreust, erfreue meine Seele, die überaus jämmerlich ist, überaus elend, ermattet und dürstend und hungernd nach Dir über die Maßen.
הָסֵר מִמֶּנִּי יָגוֹן וַאֲנָחָה, שָׂמֵחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי אֵלֶיךָ יְהֹוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא. תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים, שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. הָשִׁיבָה לִי שָׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ, וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי. שַׂבְּעֵנִי מִטּוּבֶךָ, וְשַׂמַּח נַפְשִׁי בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבִּי לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. עוּרָה כְבוֹדִי, עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר, אָעִירָה שָּׁחַר.
Nimm von mir Kummer und Seufzen; erfreue die Seele Deines Knechtes, denn zu Dir, o Herr, erhebe ich meine Seele. Tue mir kund den Pfad des Lebens; Fülle der Freuden ist vor Deinem Angesicht, Wonnen sind in Deiner Rechten immerdar. Gib mir wieder die Wonne Deines Heils, und ein edler Geist stütze mich. Sättige mich mit Deiner Güte und erfreue meine Seele mit Deinem Heil, und läutere mein Herz, Dir in Wahrheit zu dienen. Wache auf, meine Ehre; wache auf, Harfe und Leier; ich will das Morgenrot erwecken.
זַכֵּנִי לְכָל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם מַכְנִיעִים וּמְתַקְּנִים פְּגַם הַבְּרִית, כָּאָמוּר: אֲבָרֵךְ אֶת יְהֹוָה אֲשֶׁר יְעָצָנִי, אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי: לְדָוִד מַשְׂכִּיל, אַשְׁרֵי נָשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה: בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אֲבוֹת, וּמֵיְהֹוָה אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת: יוֹמָם יְצַוֶּה יְהֹוָה חַסְדּוֹ, וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי, תְּפִלָּה לְאֵל חַיַּי:
Gewähre mir alle zehn Arten der heiligen Melodie, die den Makel des Bundes bezwingen und berichtigen, wie gesagt ist: Ich will den Herrn preisen, der mir geraten hat; auch in den Nächten mahnen mich meine Nieren. Ein Maskil Davids: Wohl dem, dessen Frevel vergeben, dessen Sünde bedeckt ist. Haus und Habe sind das Erbe der Väter, doch vom Herrn kommt ein verständiges Weib. Bei Tage entbietet der Herr Seine Gnade, und in der Nacht ist Sein Lied bei mir, ein Gebet zum Gott meines Lebens.
לַמְנַצֵּחַ אֶל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל וַיִּשְׁמְרוּ אֶת הַבַּיִת לַהֲמִיתוֹ: אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלַּיְלָה, עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי: הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח, אִם יֶשׁ טַעַם בְּרִיר חַלָּמוּת. פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ, וּשְׁנוֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי, וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלֹהַי עֹשָׂי, נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה: שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת יְהֹוָה הִיא תִּתְהַלָּל:
Dem Vorsänger, Al Taschcheth, ein Michtam Davids, als Saul hinsandte und sie das Haus bewachten, um ihn zu töten: Ich gedenke meines Saitenspiels in der Nacht; mit meinem Herzen sinne ich, und mein Geist forscht nach. Wird Fades ohne Salz gegessen, oder ist Geschmack im Eiweiß? Damit du nicht deinen Glanz anderen gebest und deine Jahre dem Grausamen; und man hat nicht gesagt: Wo ist Gott, mein Schöpfer, der Lobgesänge gibt in der Nacht. Trügerisch ist die Anmut und nichtig die Schönheit; eine Frau, die den Herrn fürchtet, sie wird gepriesen.
וְנֶאֱמַר: הַלְלוּיָה, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ. הַלְלוּהוּ בִּגְבוּרוֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ. הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר. הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב: הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה. כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ.
Und es ist gesagt: Halleluja. Lobet Gott in Seinem Heiligtum, lobet Ihn in der Feste Seiner Macht. Lobet Ihn ob Seiner Machttaten, lobet Ihn nach der Fülle Seiner Größe. Lobet Ihn mit Schofarschall, lobet Ihn mit Harfe und Leier. Lobet Ihn mit Pauke und Reigen, lobet Ihn mit Saitenspiel und Flöte. Lobet Ihn mit hellen Zimbeln, lobet Ihn mit schmetternden Zimbeln. Alles, was Odem hat, lobe den Herrn. Halleluja.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקָרֵב פְּזוּרֵנוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, וְקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ, וְקַיֶּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחַמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה.
Herr der Welt, stoße in den großen Schofar zu unserer Freiheit, und erhebe ein Banner, unsere Verbannten zu sammeln, und bringe unsere Zerstreuten nahe aus der Mitte der Völker, und sammle unsere Versprengten von den Enden der Erde, und bringe unsere Verstoßenen zusammen von den vier Enden der Erde in unser Land, und erfülle an uns den Vers, der geschrieben steht: Und der Herr, dein Gott, wird deine Gefangenschaft wenden und sich deiner erbarmen und wird wiederkehren und dich sammeln aus allen Völkern, wohin der Herr, dein Gott, dich zerstreut hat.
אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִיבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ. וְנֶאֱמַר: נְאֻם אֲדֹנִי יהֹוָה, מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו. וְנֶאֱמַר: בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם יְהֹוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְתִבְנֶה אֶת בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּפְדוּיֵי יְהֹוָה יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.
Wenn deine Verstoßenen am Ende des Himmels wären, von dort wird der Herr, dein Gott, dich sammeln, und von dort wird Er dich holen. Und der Herr, dein Gott, wird dich in das Land bringen, das deine Väter besessen haben, und du wirst es besitzen, und Er wird dir Gutes tun und dich mehren über deine Väter. Und es ist gesagt: So spricht der Herr, Gott, der die Verstoßenen Israels sammelt: Noch mehr will Ich zu ihm sammeln, zu seinen schon Gesammelten. Und es ist gesagt: Der Herr baut Jerusalem, die Verstoßenen Israels sammelt Er ein. Und eile und beschleunige unsere Erlösung, und bringe uns unseren gerechten Messias, und baue unser heiliges Heiligtum und unsere Zierde, und bringe uns nach Zion, Deiner Stadt, mit Jubel, und nach Jerusalem, dem Hause Deines Heiligtums, mit ewiger Freude, wie geschrieben steht: Und die Erlösten des Herrn werden zurückkehren und nach Zion kommen mit Jubel, und ewige Freude wird auf ihrem Haupte sein; Wonne und Freude werden sie erlangen, und entfliehen werden Kummer und Seufzen.
וְנֶאֱמַר: כִּי בְשִׂמְחָה תֵצְאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן, הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה, וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כַף. וְנֶאֱמַר: כִּי נִחַם יהֹוָה צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבוֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְהֹוָה, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה. שִׂמְחוּ בַּיהֹוָה וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב. אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק, וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה. שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּיהֹוָה, וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ. אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד.
Und es ist gesagt: Denn in Freude werdet ihr ausziehen und in Frieden geleitet werden; die Berge und die Hügel werden vor euch in Jubel ausbrechen, und alle Bäume des Feldes werden in die Hände klatschen. Und es ist gesagt: Denn der Herr hat Zion getröstet, hat all ihre Trümmer getröstet, und hat ihre Wüste dem Eden gleichgemacht und ihre Steppe dem Garten des Herrn; Wonne und Freude werden in ihr gefunden, Dank und Klang des Gesanges. Freuet euch am Herrn und frohlocket, ihr Gerechten, und jubelt, alle ihr Herzensredlichen. Licht ist gesät dem Gerechten, und Freude den Herzensredlichen. Freuet euch, ihr Gerechten, am Herrn, und danket dem Gedächtnis Seiner Heiligkeit. Amen, in Ewigkeit, Sela und immerdar.