לפני ההדלקה מברכים:
Vor dem Anzünden sprechen wir die Brachot:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה.
Gepriesen seist Du, der Herr, unser Gott, König der Welt, der uns durch Seine Gebote geheiligt und uns geboten hat, die Chanukka-Kerze zu entzünden.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.
Gepriesen seist Du, der Herr, unser Gott, König der Welt, der unseren Vätern in jenen Tagen zu dieser Zeit Wunder vollbracht hat.
בלילה הראשון מוסיפים:
In der ersten Nacht fügt man hinzu:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
Gepriesen seist Du, der Herr, unser Gott, König der Welt, der uns am Leben erhalten, uns erhalten und uns zu dieser Zeit gebracht hat.
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאָנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי הַחֲנֻכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ.
Diese Lichter, die wir entzünden, für die Wunder und für die Wundertaten und für die Errettungen und für die Kriege, die Du unseren Vätern in jenen Tagen zu dieser Zeit durch Deine heiligen Priester vollbracht hast; und alle acht Tage von Chanukka sind diese Lichter heilig, und es ist uns nicht erlaubt, sie zu nutzen, sondern nur, sie anzuschauen, um Deinem großen Namen für Deine Wunder, Deine Wundertaten und Deine Errettung zu danken und zu loben.
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.
תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.
אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ.
Fels meiner Errettung, es ist schön, Dich zu loben.
Stelle mein Bethaus wieder her, und dort werden wir Dankopfer darbringen.
Wenn Du das Schlachten für den bellenden Feind bereitest,
Dann werde ich mit einem Lied der Hymne die Einweihung des Altars vollenden.
רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כִּלָה.
חַיַּי מָרְרוּ בְּקוֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה.
וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה.
חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְאֶבֶן בִּמְצוּלָה.
Böses hat meine Seele gesättigt, meine Kraft wurde durch Trauer verzehrt.
Mein Leben wurde durch Mühsal verbittert in der Knechtschaft des Königreichs des Kalbes.
Und mit Seiner großen Hand führte Er das auserwählte Volk heraus.
Das Heer des Pharao und all seine Nachkommen sanken wie ein Stein in die Tiefe.
דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי.
וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּי.
וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי.
קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשָׁעְתִּי.
In Sein heiliges Heiligtum brachte Er mich, doch auch dort fand ich keine Ruhe.
Ein Unterdrücker kam und verbannte mich, denn ich hatte fremden Göttern gedient.
Ich trank vergifteten Wein, ich war dem Vergehen nahe.
Am Ende Babels kam Serubbabel; am Ende von siebzig Jahren wurde ich gerettet.
כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא.
וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה.
רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ.
רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ.
Der Agagiter, der Sohn Hamedatas, trachtete danach, die hochgewachsene Zypresse niederzuhauen.
Doch wurde es für ihn eine Falle und ein Strick, und sein Hochmut wurde zum Schweigen gebracht.
Du erhobst das Haupt des Rechten, und den Namen des Feindes tilgtest Du aus.
Seine vielen Söhne und Güter hängtest Du an den Galgen.
יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים.
וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים.
וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים.
בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים.
Die Griechen versammelten sich gegen mich in den Tagen der Hasmonäer.
Sie durchbrachen die Mauern meiner Türme und verunreinigten alle Öle.
Und vom Rest der Fläschchen wurde ein Wunder für die Rosen vollbracht.
Die Weisen, die Söhne des Verständnisses, setzten acht Tage des Gesangs und der Freude ein.
חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה.
נְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה.
כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה.
דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעֶה שִׁבְעָה.
Entblöße Deinen heiligen Arm und beschleunige das Ende der Errettung.
Räche das Blut Deiner Knechte an der bösen Nation.
Denn die Stunde hat sich für uns gedehnt, und den Tagen des Bösen ist kein Ende.
Verdränge den Roten im Schatten des Mandelbaums, stelle uns die sieben Hirten auf.