אֱלהַי. נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהורָה הִיא. אַתָּה בְרָאתָהּ. אַתָּה יְצַרְתָּהּ. אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי. וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי. וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי. וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוא. כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי מודֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבותַי. רִבּון כָּל הַמַּעֲשים אֲדון כָּל הַנְּשָׁמות: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּחֲזִיר נְשָׁמות לִפְגָרִים מֵתִים:
Mon Dieu, l'âme que Tu as placée en moi est pure. Tu l'as créée, Tu l'as formée, Tu l'as insufflée en moi, et Tu la préserves en moi. Et à l'avenir, Tu la reprendras de moi et Tu me la rendras au temps à venir. Aussi longtemps que l'âme est en moi, je Te rends grâces devant Toi, l'Éternel mon Dieu et Dieu de mes ancêtres, Maître de toutes les œuvres, Seigneur de toutes les âmes. Béni sois-Tu, l'Éternel, qui rend les âmes aux corps sans vie.