אֱלהַי. נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהורָה הִיא. אַתָּה בְרָאתָהּ. אַתָּה יְצַרְתָּהּ. אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי. וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי. וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי. וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוא. כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי מודֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבותַי. רִבּון כָּל הַמַּעֲשים אֲדון כָּל הַנְּשָׁמות: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּחֲזִיר נְשָׁמות לִפְגָרִים מֵתִים:
Dio mio, l'anima che hai posto in me è pura. Tu l'hai creata, Tu l'hai formata, Tu l'hai soffiata in me, e Tu la custodisci dentro di me. E in futuro Tu la prenderai da me e me la restituirai nel tempo a venire. Finché l'anima è dentro di me, rendo grazie dinanzi a Te, Signore mio Dio e Dio dei miei antenati, Signore di tutte le opere, Signore di tutte le anime. Benedetto sei Tu, Signore, che restituisce le anime ai corpi senza vita.