מקום מנוחתה של שרה
שרה מתה בגיל מאה עשרים ושבע בקריית ארבע היא חברון, ואברהם בא לספוד לה ולבכותה. בצורך למקום לקוברה, הוא פונה אל בני חת, עם הארץ, ומבקש לקנות אחוזת קבר בתוכם. הוא נותן את לבו במערת המכפלה שבבעלות איש ושמו עפרון, ומתעקש לשלם את מלוא מחירה ולא לקבלה במתנה. בפני עדים הוא שוקל ארבע מאות שקל כסף, והשדה ומערתו עוברים לאברהם לאחוזת עולם, ושם הוא קובר את שרה.
שליחות העבד
אברהם, זקן ומבורך בכול, קורא לעבדו הנאמן ומשביע אותו שבועה חמורה. אסור לעבד לקחת אישה ליצחק מבנות כנען, אלא עליו לנסוע אל מולדת אברהם ומשפחתו למצוא אותה. בבטחונו כי ה' ישלח מלאך לפניו להצליח את הדרך, יוצא העבד עם עשרה גמלים ומתנות רבות. בהגיעו אל עיר נחור שבארם, הוא עוצר על הבאר מחוץ לעיר עם רדת הערב, בשעה שהנשים יוצאות לשאוב מים.
חסד ליד הבאר
העבד מתפלל לאות: הנערה שתציע מים לא רק לו אלא גם לגמליו היא זו שבחר ה' ליצחק. עוד בטרם סיים להתפלל, מופיעה רבקה, שואבת לו מים, וממשיכה לשאוב עד שכל עשרת הגמלים הצמאים שותים לרוויה. נדהם, לומד העבד כי היא נכדת אחי אברהם עצמו, בדיוק המשפחה שנשלח למצוא. הוא נותן לה נזם זהב וצמידים ומשתחווה בהכרת טובה, ביודעו כי ה' הובילו היישר אל הבית הנכון.
רבקה בוחרת ללכת
בהתקבלו אל הבית, מסרב העבד לאכול עד שיספר את כל סיפורו, ומתאר את עושר אברהם, את השבועה, את תפילתו על הבאר וכיצד השיבה רבקה עליה בשלמות. אחיה לבן ואביה מכירים כי הדבר יצא מה' ונותנים את הסכמתם לנישואיה עם יצחק. כשנשאלת, מסכימה רבקה עצמה ללכת מיד, והיא יוצאת עם העבד, מבורכת בפי משפחתה. עם בואם, יצחק שח בשדה לפנות ערב, והוא מכניס את רבקה אל אוהל אמו, נושא אותה, אוהב אותה ומתנחם אחרי מות שרה.
מורשת אברהם
בשנותיו האחרונות נושא אברהם אישה נוספת, קטורה, היולדת לו בנים נוספים, והוא שולח אותם קדמה במתנות ומשאיר את כל אשר לו ליצחק. אברהם מת בגיל מאה שבעים וחמש, זקן ושבע ימים, ובניו יצחק וישמעאל באים יחד לקוברו לצד שרה במערת המכפלה. ה' מברך את יצחק אחרי מות אביו. הפרשה נחתמת ברשימת צאצאי ישמעאל, שנים עשר הנשיאים הנולדים ממנו, בטרם מת גם הוא ושושלתו מתיישבת ברחבי האזור.