עולם שהשחית דרכו
נח איש צדיק תמים בדורותיו, המתהלך עם ה' בעוד העולם סביבו מתמלא חמס והשחתה. ה' רואה כי נשחתה הארץ ואומר לנח כי מבול בא לטהרה. ה' מצווה עליו לבנות תיבה מעצי גופר, אטומה בכופר, במידות מדויקות ובקנים רבים, גדולה דיה לשאת את משפחתו ואת בני הזוג מכל יצור חי. על נח להביא את אשתו, את שלושת בניו שם, חם ויפת, ואת נשותיהם, יחד עם מזון לכולם. נח עושה הכול בדיוק כאשר מצווה אותו ה'.
המבול הגדול
כשהכול מוכן, מביא ה' את נח ואת בני ביתו אל התיבה יחד עם החיות, וסוגר עליהם. הגשם יורד ארבעים יום וארבעים לילה, ומעיינות התהום נבקעים כלפי מעלה עד שכל הארץ מכוסה ואף ההרים נעלמים. כל יצור חי על היבשה נספה, ורק אלה שבתיבה שורדים. המים נותרים גבוהים על הארץ חודשים רבים, וכלי העץ הקטן נסחף לבדו מעל עולם טובע.
היונה שבה
ה' זוכר את נח ואת כל אשר עמו, ומעביר רוח כך שהמים מתחילים לשוב. התיבה נחה על הרי אררט, ונח שולח עורב ואחר כך יונה לראות אם חרבה האדמה. היונה שבה בפעם הראשונה, חוזרת עם עלה זית בפעם השנייה, ובשלישית אינה שבה כלל, אות כי שוב אפשר לשבת על הארץ. משיבשה האדמה סוף סוף, אומר ה' לנח לצאת מן התיבה עם משפחתו וכל יצור. נח בונה מזבח ומקריב קורבנות, וה' מקבל אותם, ומחליט בלבו לא להשחית עוד את כל החי בגלל האדם.
ברית הקשת
ה' מברך את נח ואת בניו ואומר להם לפרות ולרבות ולמלא שוב את הארץ. הוא מתיר לבני האדם לאכול את בשר החיות אך אוסר עליהם לאכול דם, ומכריז על קדושת חיי האדם, שכן כל אדם עשוי בצלם אלוקים. אז כורת ה' ברית עם נח ועם כל החי, ומבטיח כי לעולם לא ישחית עוד מבול את הארץ. כאות לברית נצחית זו נותן ה' את הקשת בענן, תזכורת לכל דור כי הרחמים בולמים את הדין.
כרם נח
אחרי המבול נעשה נח איש האדמה ונוטע כרם. הוא שותה מיינו, משתכר ושוכב מגולה בתוך אוהלו. בנו חם רואה את קלון אביו ומספר לאחיו, אך שם ויפת לוקחים בגד, פוסעים לאחור ומכסים את אביהם בלי להביט בו. משמתעורר נח ולומד את אשר אירע, הוא מקלל את כנען בן חם לעבדות ומברך את שם ואת יפת. נח חי חיים ארוכים אחרי המבול ומת בגיל תשע מאות וחמישים.
האומות והמגדל
התורה מתארת כיצד בני נח מתפצלים לשבעים המשפחות והאומות המתפשטות על פני הארץ, כל אחת בארצה ובלשונה. בבוא העת כל בני האדם דוברים שפה אחת ומתיישבים יחד בבקעת שנער. שם הם מחליטים לבנות עיר ומגדל שראשו בשמים, לעשות להם שם ולבל יפוצו. ה' רואה את גאוותם ומבלבל את שפתם האחת לשפות רבות, כך שאינם מבינים עוד איש את רעהו, ומפיץ אותם על פני כל הארץ. המקום נקרא בבל, כי שם בלל ה' את שפת כל העולם.
שושלת אברם
הפרשה נחתמת במעקב אחר הדורות משם ולאורך השנים עד איש ושמו תרח. תרח מוליד שלושה בנים, וביניהם אברם, הנושא את שרי, אישה שאינה יכולה ללדת. תרח אוסף את אברם, שרי ואת נכדו לוט ויוצא מאור כשדים אל ארץ כנען. בדרכם הם מתיישבים במקום ושמו חרן, ושם חי תרח את שארית שנותיו ומת. הבמה מוכנה בשקט עבור אברם, שמסעו שלו מתחיל בפרשת השבוע הבא, לך לך.