שמותפרשה #15

פרשת בא

שמות י׳:א׳ - י״ג:ט״ז

המכות האחרונות ניתכות, ובחצות הלילה עם משועבד יוצא ממצרים אל החירות.

פרשת בא

סקירה

פרשת בא מביאה את סיפור המכות אל שיאו ומוציאה את ישראל ממצרים סוף סוף. שלוש המכות האחרונות ניתכות, פרעה נשבר, ובלילה אחד משאיר העם את העבדות מאחוריו. שזורות בתוך הדרמה מצוותיהם הראשונות של ישראל כאומה: קידוש החודש, קרבן הפסח, והציווי לזכור לילה זה לעד.

ארבה וחושך

פרשת בא נפתחת במכה השמינית, כשמשה מזהיר את פרעה מפני נחיל ארבה עצום כל כך שיאכל את כל שהותיר הברד. עבדי פרעה עצמם מתחננים אליו שיוותר, אך הוא מציע שחרור חלקי בלבד ואז מסרב, והארבה יורד ומחשיף את הארץ. אחריו באה מכה תשיעית, חושך כבד שאפשר למששו, המכסה את מצרים שלושה ימים, בעוד לבני ישראל אור במושבותם. עודו מקשה את לבו, מזהיר פרעה את משה לבל יראה עוד את פניו.

האזהרה האחרונה

בטרם תרד המכה האחרונה, משמיע משה את אזהרתו החמורה ביותר של ה': בחצות הלילה ימות כל בכור בארץ מצרים, מבכור פרעה ועד בכור השפחה, ואף בכורי הבהמה. צעקה גדולה תעלה בכל הארץ אשר כמוה לא נהיתה, אך בישראל לא יחרץ אף כלב לשונו. משה יוצא מאת פרעה בחרי אף, ביודעו שהמלך עדיין לא ישמע. הבמה נכונה ללילה שישנה את הכל.

התחלה חדשה

כעת, על סף החירות ממש, נותן ה' לישראל את מצוותו הראשונה כאומה: לקדש את החודש ולעשות חודש זה לראש השנה. מרגע זה יהיה העם אדון ללוח השנה המקודש שלו, לא עוד עבדים שזמנם שייך לאחרים. זו דרך מפתיעה לפתוח בה גאולה, לא בנשק אלא במתנת הזמן הקדוש. החירות, רומזת התורה, מתחילה בנטילת אחריות על האופן שבו אנו חיים את ימינו.

קרבן הפסח

ה' מצווה אז על פרטי הפסח הראשון. כל בית לוקח שה, ובלילה המיועד נותן מדמו על שתי המזוזות ועל המשקוף לאות. בפנים אוכלת המשפחה את השה הצלוי יחד עם מצה ומרור, לבושה ומוכנה לצאת בחיפזון. באותו לילה יעבור ה' במצרים לשפוט, אך יפסח על בתי ישראל המסומנים, והעם מצטווה לשמור עבודה זו בכל דור כזכר לגאולתו.

ליל הגאולה

בחצות הלילה מכה ה' כל בכור בארץ מצרים, וצעקה גדולה עולה, כי אין בית אשר אין שם מת. פרעה קם בלילה ולבסוף משלח את ישראל, מתחנן שילכו ואף שיברכו אותו. העם יוצא בחיפזון כזה שאין לבצקו שהות להחמיץ, ונושא אותו כמצות, בעוד המצרים מפצירים בהם ונותנים להם כסף, זהב ושמלות. אחרי ארבע מאות ושלושים שנה, המון עצום של שש מאות אלף גברים, עם טפם וערב רב עמם, יוצא ממצרים כעם בן חורין.

אותות לדורות

הפרשה נחתמת במצוות שנועדו לשאת לילה זה לאורך הדורות. ה' מצווה שכל בכור בישראל יוקדש לו, וייפדה לזכר הבכורים שניצלו במצרים. ההורים מצטווים לספר את כל זאת לבניהם, כך שהסיפור מסופר מחדש בכל דור כאילו כל אדם עצמו יצא ממצרים. והעם מצווה לקשור אמיתות אלו לאות על היד ובין העיניים, מקור מצוות התפילין, לשמור את יציאת מצרים קרובה בדיבור ובמעשה.

נושאים מרכזיים

  • הגאולה מתחילה במעשה של אמונה: דם הניתן על המזוזה.
  • מצוותו הראשונה של ישראל היא לקדש את הזמן ולקחת אחריות על לוח השנה.
  • יציאת מצרים אינה רק נזכרת אלא מתחווה מחדש בכל שולחן פסח.
  • סיפור הדברים לבנינו משמר את הזיכרון חי לאורך הדורות.
  • החירות עשויה לבוא בפתאומיות, ועל עם להיות מוכן לקום וללכת.

הפטרה

ההפטרה, ירמיהו מו:יג-כח, מנבאת את מפלת מצרים בידי כובש עתידי, והדים בה לקריסת עוצמת מצרים בפרשתנו. אך הנביא גם מנחם את ישראל, ומבטיח שאף שהעמים יישפטו, לא יעשה ה' כלה בעמו שלו.

ספר

שמות

פרקים

שמות י׳:א׳ - י״ג:ט״ז

קראו פרשת בא באפליקציה

עקבו אחר קריאת התורה, צפו בתרגומים וגלו פירושים באפליקציית עם חזק.

פתחו בעם חזק

קראו את טקסט התורה

קראו את הטקסט העברי של פרקי התורה שבפרשה זו.

עוד מספר שמות