חלומות פרעה
שנתיים ימים חולפות, ובלילה אחד חולם פרעה כי שבע פרות בריאות עולות מן היאור, ואז נבלעות בידי שבע כחושות ורעות מראה. הוא חולם שוב על שבע שיבולים מלאות הנבלעות בידי שבע דקות ושדופות, ומתעורר נסער עד עמקי נפשו. איש מחרטומי מצרים וחכמיה אינו יכול לפתור את החלומות לשביעות רצונו. לבסוף נזכר שר המשקים בנער העברי שפתר את חלומו שלו בכלא, ומספר למלך על יוסף.
מן הכלא אל הארמון
יוסף מובהל מן הבור, מגולח ולבוש בגדים חדשים, ומובא לפני פרעה. הוא מדגיש כי כוח הפתרון אינו ממנו אלא מה', ואז מסביר כי שני החלומות נושאים מסר אחד: שבע שנות שפע גדול יבואו ואחריהן שבע שנות רעב הרסני. הוא מייעץ לפרעה למנות איש חכם שיאסוף ויאגור תבואה בשנות השובע כדי שמצרים תוכל לשרוד את שנות הרעב. מוקסם מחכמתו, ממנה פרעה את יוסף עצמו על כל מצרים, ונותן לו את טבעת המלך, בגדי שש ורביד זהב, ועושה אותו למשנה למלך.
שובע ורעב
יוסף, בן שלושים עתה, עובר בכל מצרים ואוגר תבואה בשבע שנות השפע עד אין מספר. אשתו אסנת יולדת לו שני בנים, מנשה ואפרים, ששמותיהם משקפים גם את הכאב שהותיר מאחוריו וגם את הברכה שמצא. כאשר תמות שבע השנים הטובות, פוגע הרעב בכל ארץ, אך רק במצרים יש מאגרי מזון. מכל עבר נוהרים אנשים אל מצרים לשבור תבואה, ויוסף הוא המוכר אותה להם.
האחים משתחווים
בכנען מכה הרעב קשות, ויעקב שולח עשרה מבניו לרדת מצרימה לשבור תבואה, ומשאיר את הצעיר, בנימין, בבטחה בבית. האחים משתחווים אל שליט מצרים, בלא להכיר כי הוא יוסף, אף שהוא מזהה אותם מיד. הוא מדבר אליהם קשות, מאשים אותם בריגול ותובע שיוכיחו את יושרם בהביאם את אחיהם הצעיר מצרימה. הוא מחזיק את שמעון כבן ערובה ומצווה בסתר להשיב את כספם לתוך שקיהם, וכשהם מגלים אותו בדרך הביתה לבם נופל מפחד. הם מספרים הכול ליעקב, המסרב לשלוח את בנימין.
בנימין יורד
כאשר אוזלת התבואה והרעב מחמיר, ערב יהודה באופן אישי את שלום בנימין, ויעקב שולח בלב כבד את הנער יחד עם מתנות ומשנה כסף. בהגיעם למצרים מובאים האחים אל בית יוסף, וכאשר רואה יוסף את בנימין, בן אמו שלו, הוא נרגש כל כך עד שהוא ממהר החוצה לבכות בטרם יתאושש. הוא מארח אותם בסעודה מפוארת, ומושיב אותם בדיוק לפי סדר גילם, דבר המותיר אותם נדהמים, ונותן לבנימין מנה גדולה פי חמישה מן האחרים. לרגע אוכלים האחים ושותים עמו בנחת, בלא לדעת את הצפוי.
הגביע הטמון
יוסף מצווה על סוכנו למלא את שקי האחים באוכל, להשיב את כספם שוב, ולהטמין את גביע הכסף שלו בשק בנימין. זמן קצר לאחר צאתם, משיג אותם הסוכן ומאשים אותם בגניבת הגביע, וכה בטוחים הם בחפותם עד שהם מכריזים כי האשם ראוי למות. הגביע נמצא בשק בנימין, והאחים קורעים את בגדיהם בזוועה ושבים העירה. יוסף מכריז כי רק זה שברשותו נמצא הגביע ייעשה עבדו, ואילו השאר ילכו לביתם. הפרשה נחתמת על סף התהום, כשחירותו של בנימין ועתידה של כל המשפחה תלויים על כף המאזניים.