הבן האהוב
יעקב מתיישב בארץ כנען, ובנו יוסף, בן שבע עשרה, רועה את הצאן עם אחיו ומביא לאביהם דיבה רעה עליהם. יעקב אוהב את יוסף יותר משאר ילדיו ונותן לו כתונת פסים נאה, אות חיבה המסעיר את אחיו לשנוא אותו עד שאינם יכולים לדבר עמו לשלום. אז חולם יוסף כי אלומות אחיו משתחוות לאלומתו, וחולם שוב כי השמש, הירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לפניו. אחיו רותחים מקנאה על חוצפתו, בעוד אביו שומר בשקט את החלומות המוזרים בלבו.
נמכר למצרים
יעקב שולח את יוסף לבדוק את שלום אחיו הרועים ליד שכם, וכשהם רואים אותו מתקרב הם זוממים להרוג את בעל החלומות. ראובן משכנע אותם להשליכו אל בור במקום, בתקווה לחלצו אחר כך, והם פושטים את כותנתו ומשליכים אותו פנימה. כאשר עוברת שיירת סוחרים, מוכרים האחים את יוסף בעשרים כסף, והוא מובל מצרימה. הם טובלים את כותנתו בדם שעיר ומביאים אותה לאביהם, המזהה אותה, מאמין כי חיה רעה טרפה את בנו, ומתאבל במרירות כה גדולה עד שהוא ממאן להתנחם. במצרים נמכר יוסף לפוטיפר, שר של פרעה.
יהודה ותמר
הסיפור עוצר לעקוב אחר יהודה, העוזב את אחיו, נושא אישה ומוליד שלושה בנים. בכורו נושא אישה ושמה תמר אך מת, וכאשר מת גם הבן השני לאחר שסירב להקים זרע לאחיו, מונע יהודה את בנו הצעיר ממנה. תמר מתעטפת בצעיף ויושבת על הדרך, ויהודה, שאינו מכיר אותה, מותיר את חותמו, פתילו ומטהו כערבון לתשלום. כאשר מתגלה מאוחר יותר כי היא הרה ונדונת למוות, היא שולחת את הערבונות, ויהודה מודה כי צדקה ממנו, שכן מנע ממנה את בנו. היא יולדת תאומים, פרץ וזרח, ומפרץ יצא יום אחד בית מלכות דוד.
בבית פוטיפר
במצרים ה' עם יוסף, וכל אשר הוא עושה מצליח, ולכן מפקיד פוטיפר את כל ביתו בידיו הנאמנות. אשת פוטיפר מנסה שוב ושוב לפתות את הבחור היפה, אך יוסף מסרב, ואינו מוכן לבגוד באדונו או לחטוא לה'. יום אחד היא תופסת את בגדו ותובעת שישכב עמה, וכשהוא נמלט ומותיר את בגדו בידה, היא משתמשת בו כדי להאשימו בשקר. פוטיפר משליך את יוסף אל הכלא שבו אסורים אסירי המלך.
חלומות בבור הכלא
אף בכלא ה' עם יוסף, ושר בית הסוהר מפקיד בידו את כל האסירים. שר המשקים ושר האופים של פרעה כלואים שם, ובלילה אחד חולם כל אחד מהם חלום מטריד. יוסף פותר אותם: בעוד שלושה ימים יושב שר המשקים אל מעמדו, אך שר האופים יומת. הוא מתחנן לשר המשקים לזכרו ולדבר על אודותיו אל פרעה, אך כאשר משתחרר שר המשקים בדיוק כפי שנחזה, הוא שוכח כליל את יוסף, הנשאר בכלא עם סיום הפרשה.
