שבת הארץ
בהר סיני נותן ה' לארץ ישראל שבת משלה. שש שנים נעבדים השדות, אך כל שנה שביעית היא שמיטה שבה נחה הארץ נוח שלם וכל הצומח מאליו מופקר לכול לאכילה. האדמה אינה רק קניין שיש למצות אלא פיקדון שיש לכבד. מקצב זה של עבודה ושחרור מקביל לשבת שניתנה לבני האדם, ומרחיב את עקרון המנוחה הקדושה אל האדמה עצמה.
יובל וגאולה
כל שנת חמישים מביאה את היובל, שבו תוקע השופר ביום הכיפורים, דרור נקרא, נחלת האבות שבה אל משפחותיה, והעבדים יוצאים לחופשי. משום שהארץ שייכת לה' ונמכרת רק עד היובל, מחירה נקבע בהגינות וניתן להשבה בידי קרוב גואל. אז מצווה הפרשה דאגה עמוקה לרֵע שמך: החזק בו, הלווה לו בלא ריבית, ולעולם אל תנהג בו כעבד, כי כל ישראל עבדי ה' הם אשר שיחררם ממצרים. הצדק, הכבוד והחירות שזורים היישר אל תוך החיים על האדמה.
ברכה לנאמנות
הפרשה השנייה נפתחת בשכר הנאמנות. אם ילכו ישראל בחוקות ה' וישמרו את מצוותיו, מבטיחה התורה גשם בעתו, ארץ כבדה מיבול ועצי פרי מלאים עד הענף. יהיה שלום בארץ, ביטחון מפני חיות רעות ואויבים, ועם ההולך ופרה ושליו. מעל כל מתנה גשמית עומדת ההבטחה הגדולה מכולן, שה' ישכן בקרבם ויתהלך בתוכם, והם יהיו לו לעם והוא להם לאלוקים.
התוכחה
הברכות מפנות מקום לאזהרה ארוכה ומפכחת הידועה כתוכחה. אם ינטשו ישראל את הברית, מתארת התורה גל אחר גל של תוצאה: מחלה ופחד, בצורת ויבול כושל, חיות רעות, מלחמה ומצור, ולבסוף גלות, כשהארץ מושמה והעם מפוזר בין הגויים. אך אף כאן עומדים הרחמים, כי ה' מבטיח שאם יתוודו הגולים על חטאם ויכניעו את לבבם, יזכור את בריתו עם יעקב, יצחק ואברהם ולא ימאסם עד כלה. הארץ תזכה סוף סוף במנוחה שנמנעה ממנה, והדרך חזרה נותרת פתוחה.
נדרים וערכים
לאחר ברכות הברית ואזהרותיה פונה הפרשה אל הנדרים שנודרים ברצון למקדש. אדם רשאי להקדיש לה' את הערך שנקבע לנפש אדם, לבהמה, לבית או לשדה, והתורה מפרטת ערכים הוגנים ואת דיני הפדיון של מה שהוקדש. יש מתנות שניתן לפדותן בתוספת חמישית מערכן, ואילו דברים מסוימים שהוקדשו מובדלים לגמרי. דינים אלו מכבדים את כנות הנדר ובעת ובעונה אחת שומרים על הבטחות אלו מעוגנות וצודקות.
חתימת הספר
הפרשה הכפולה, וספר ויקרא כולו, מסתיימים במעשר. עשירית מתבואת הארץ ומן הצאן והבקר קודש לה', מופרשת כהכרה מתמדת שכל תוספת ממנו זורמת. מעשר הבהמה עובר תחת שבט הרועה, וכל עשירי מתקדש. הספר נחתם בסיכום השקט ורב המשקל שאלה המצוות אשר ציווה ה' את משה לבני ישראל בהר סיני, וחותם ספר המוקדש לרדיפת הקדושה.